וְזֶ֨ה הַדָּבָ֜ר אֲשֶֽׁר־תַּעֲשֶׂ֥ה לָהֶ֛ם לְקַדֵּ֥שׁ אֹתָ֖ם לְכַהֵ֣ן לִ֑י לְ֠קַח פַּ֣ר אֶחָ֧ד בֶּן־בָּקָ֛ר וְאֵילִ֥ם שְׁנַ֖יִם תְּמִימִֽם׃
ביאור יש"ר
ביום דבר ה' אל משה בהר סיני, כלומר הבנים שיזכיר כאן הם אותם שנבחרו ביום דבר ה' אל משה בהר סיני למשחה אותם ולהיות להם משחתם לכהונת עולם, כי בהיות משה בהר ארבעים יום וארבעים לילה בא לו הצווי וזה הדבר אשר תעשה להם לקדש אותם לכהן לי וכו' (שמות כ"ט א') וכל ענין משיחתם וקרבנותיהם ככתוב שם, וכן עשה משה להם מיד כשהקים את המשכן, ואז נמשחו אהרן וד' בניו אבל שאר השבט לא נצטוה בבחירתו עד עתה ככתוב בסמוך הקרב את מטה לוי וכו', ולכן קודם שיצוה על הקרבת הלוים לשרת בקדש, הזכיר הכהנים שנמשחו קודם לכן כי להם משפט המעלה על כל שאר השבט שלא נמשח, ולכוונה זאת אמר בסמוך (פסוק ג') אלה שמות בני אהרן הכהנים המשוחים:
הטור הארוך
קח את אהרן. פירש"י פרשה זו נאמרה שבעת ימים קודם הקמת המשכן. וכתב עליו הרמב"ן ולמה נהפוך דברי אלהים ועוד כי צוה בפרשת ביום החודש הראשון בכל הקמת המשכן ובלבישת אהרן ובניו ומשיחת כולם וסיפר שם במעשה שעשה משה כל ענין ההקמה ולא הזכיר באהרן ובניו דבר עד המקום הזה ואיך הפריש ענין אחד בשתי פרשיות ואיחר המוקדם. אבל הנכון שנאמר כי נצטווה בהקמת המשכן בכ"ג באדר והקימו וכאשר עמד על מעמדו קרא לו השם וציוהו על מעשה הקרבנות כל הפרשיות האלה מתחלת ויקרא עד כאן כי רצה ללמדו מעשה כל הקרבנות קודם שיקריב מהם כלל כי יש בקרבנות המלואים חטאת ועולה ושלמים ולא ידעו כל דיניהם רק מן הפרשיות האלה ואחר כך אמר לו קח את אהרן ואת בניו לזרז אותו בשעת מעשה כמו שאמר לו מתחלה וזה אשר תעשה להם לקדש אותם לכהן לי והוסיף לו בכאן ואת כל העדה הקהל שיעשה במעמד כולם שידעו כי השם בחר באהרן ובזרעו ע"כ. ונוכל לפרש גם דברי רש"י על זה הדרך כי מה שפי' שבעת ימים קודם הקמת המשכן ר"ל קודם גמר הקמתו שהיה יום ח' למלואים שאז הקימו ונשאר עומד שכל ז' הימים היה מעמידו ומפרקו כדפרי' לעיל: