וְאֶת־הַשֻּׁלְחָן֙ וְאֶת־כֵּלָ֔יו וְאֶת־הַמְּנֹרָ֥ה הַטְּהֹרָ֖ה וְאֶת־כָּל־כֵּלֶ֑יהָ וְאֵ֖ת מִזְבַּ֥ח הַקְּטֹֽרֶת׃
רמב"ן
אֲבָל מָה אֶעֱשֶׂה וְנַפְשִׁי חָשְׁקָה בַּתּוֹרָה. וְהִיא בְּלִבִּי כְּאֵשׁ אוֹכֶלֶת בֹּעֵרָה. בְּכִלְיוֹתַי עֲצוּרָה. לָצֵאת בְּעִקְבֵי הָרִאשׁוֹנִים אֲרָיוֹת שֶׁבַּחֲבוּרָה. גְּאוֹנֵי הַדּוֹרוֹת בַּעֲלֵי גְּבוּרָה. לְהִכָּנֵס עִמָּם בָּעֳבִי הַקּוֹרָה. לִכְתֹּב בָּהֶם פְּשָׁטִים בִּכְתוּבִים וּמִדְרָשִׁים. בְּמִצְוֹת וְאַגָּדָה. עֲרוּכָה בַּכֹּל וּשְׁמוּרָה. וְאָשִׂים לִמְאוֹר פָּנַי נֵרוֹת הַמְּנוֹרָה הַטְּהוֹרָה. פֵּרוּשֵׁי רַבֵּנוּ שְׁלֹמֹה. עֲטֶרֶת צְבִי וּצְפִירַת תִּפְאָרָה. מֻכְתָּר בְּנִימוּסוֹ בְּמִקְרָא בְּמִשְׁנָה וּבִגְמָרָא. לוֹ מִשְׁפַּט הַבְּכוֹרָה. בִּדְבָרָיו אֶהְגֶּה. בְּאַהֲבָתָם אֶשְׁגֶּה. וְעִמָּהֶם יִהְיֶה לָנוּ מַשָּׂא וּמַתָּן דְּרִישָׁה וַחֲקִירָה. בִּפְשָׁטָיו וּמִדְרָשָׁיו וְכָל אַגָּדָה בְּצוּרָה. אֲשֶׁר בְּפֵרוּשָׁיו זְכוּרָה. וְעִם רַבִּי אַבְרָהָם בֶּן עֶזְרָא. תִּהְיֶה לָנוּ תּוֹכַחַת מְגֻלָּה וְאַהֲבָה מְסֻתָּרָה.
ברכת אשר
רש"י ד"ה השלחן הטהר, של זהב טהור. ע"כ. וקשה, והרי השלחן רק היה מצופה זהב, ראה פסוק מפורש בספר שמות (כה, כד). (פ' אמור תשנ"ח) הערת הרב איתן שנדורפי שי': פירושו של רש"י אכן קשה. ועיין במסכת חגיגה (כו ע"ב), שם דורשת הגמרא את המילה "טהור" באופן אחר ("מלמד שמגביהין אותו, ומראין בו לעולי רגלים לחם הפנים, ואומרים להם: ראו חיבתכם לפני המקום!"). וחזקוני בספר שמות (לא, ח; וראה גם לט, לז) כתב: ואת המנרה הטהרה - לא מצינו בשום כלי שבמשכן שנקרא טהור רק המנורה והשולחן בפרשת אמור, והטעם, לפי שלא היה עליהם שום מתן דמים.