פרשנות מצטטת על שמות לא:י

וְאֵ֖ת בִּגְדֵ֣י הַשְּׂרָ֑ד וְאֶת־בִּגְדֵ֤י הַקֹּ֙דֶשׁ֙ לְאַהֲרֹ֣ן הַכֹּהֵ֔ן וְאֶת־בִּגְדֵ֥י בָנָ֖יו לְכַהֵֽן׃

ברכת אשר

גם קשה שהכתוב יזכיר את בגדי השרד־הכיסוי לפני בגדי הכהונה, והרי הללו חשובים ללא ספק הרבה יותר, שכן הם מעכבים בעבודת הכהנים, בעוד הכיסויים רק משמשים להגנה על כלי המשכן, וכפי ששאלתי כבר למעלה (לא, י). (פ' ויקהל־פקודי תשס"א)
שאל רבBookmarkShareCopy

תוספות יום טוב

אלא ברחלות. ולא בעזים. אף על גב דעזים אקרי נמי צאן דכתיב (בראשית כ״ז:ט׳) לך נא אל הצאן וקח לי משם שני גדיי עזים. תוספות [קל"ז ע"א ד"ה מנה"מ]. ומ"ש הר"ב כתיב הכא גז צאנך. וכתיב התם ומגז כבשי כו'. פרכינן עלה בגמרא ונילף גיזה גיזה מבכור דתניא לא תעבוד בבכור שורך ולא תגוז בכור צאנך (דברים ט"ז) וגו' מניין ליתן האמור של זה בזה כו'. [*כמ"ש במסכת בכורות פ"ג משנה ג'] ומסקינן אלא כדאריב"ל לעמוד לשרת [דסמוך לגז כתיב כדכתב הר"ב במשנה דלקמן] דבר הראוי לשרת. ה"נ דבר הראוי לשרת. פירש"י. לתכלת דבגדי שרד. והתם צמר בעינן ואין צמר אלא של רחלים ע"כ. כמ"ש הר"ב רפ"ט דכלאים. [*והא דכתב רש"י דבגדי שרד. נ"ל דאגב ריהטא לא דק לפרש כראוי שהרי הוא עצמו מפרש בפרשת כי תשא ובפ' פקודי דבגדי שרד אינן בגדי כהונה. אלא הן לכסות הכלים במסעות ואילו קרא דהכא דלעמוד לשרת משמע שעל שירות של הכהן עצמו קאי וכלום היה חסר רש"י אלו פירש דבגדי כהונה. שהרי גם בהם היה תכלת ואדרבא היה ניחא טפי דהא במשנה דלקמן מסיק מהך דלשרת. דאתא לשיעור האבנט של כהן שיש בו תכלת. אלא דלפום ריהטא קסבר דבגדי שרד הם בגדי כהונה ואינן כן. כדכתב הוא ז"ל עצמו וכלעיל]:
שאל רבBookmarkShareCopy

רמב"ם

ארובות של נחתומים. לוחות הנחתום אשר יסדיר עליהן הלישה והיה עליהן צורת כלים ושל בעלי בתים אין להן צורת כלים ולזה לא יטמאו אלא אם כן צבען וקשטן וייפן ומשחן בששר או כרכמן בכרכום ואז יהיה בה צורת כלי ויהיה טמא לפי שפשוטי כלי עץ טהור כמו שביארתי אמנם יטמאו בגזרה דרבנן: ודף של נחתומים. לוח פשוט יקטפו עליו הבצק וכבר אמרו בש"ס (ב"ב דף סו:) בדף של מתכת מחלוקת אשר פשוטי כלי מתכות מקבלים טומאה כמו שיתבאר אולם דף של עץ אע"פ שהוא מקבל טומאה מדרבנן כאשר קבעו בכותל הנה הוא טהור לדברי הכל: סרוד. הוא כלי מעץ ישתמשו בהן בעת הלישה לרחוץ את הידים. ויטוחו ממנה פני הלחם זה ממה שיצטרך אליהן ותרגום בגדי השרד לבושי שימושא (שמות ל״א:י׳): גיפפו. עשה לו מסגרת סביב תרגום ויחבק (בראשית ט) וגפיף והוא הקפת הזרוע בצואר: קורץ. יחתוך עליו הבצק: והמערוך. הלוח אשר יעריכו עליו הלחם העשוי ב' מערכות ותמונת אלו הכלים מפורסמים אצלם והיה ראוי שיאמר בקצתן טמא ובקצתן טהור ושלימות הדין יהיה מגיע בידך שכל כלי עץ שעליו צורת כלי אם היה פשוט הנה הוא אינו מקבל טומאה מדאורייתא אולם כלי מתכות הנה פשוטיהם ומקבליהם טמאין מדאורייתא וכן כלי עץ לענין משכב ומושב לבד הנה פשוטיהן טמאין במשכב הזב ומושב מדאורייתא כמו שהתבאר במקומות מזאת המסכתא ואין הלכה לא כר' אליעזר ולא כר' שמעון:
שאל רבBookmarkShareCopy