פרשנות מצטטת על שמות לב:ז

לך עלה מזה. אֶֶרֶץ יִשְׂרָאֵל גְּבוֹהָה מִכָּל הָאֲרָצוֹת, לְכָךְ נֶאֱמַר עֲלֵה; דָּ"אַ, כְּלַפֵּי שֶׁאָמַר לוֹ בִּשְׁעַת הַכַּעַס "לֶךְ רֵד" אָמַר לוֹ בִּשְׁעַת רָצוֹן "לֵךְ עֲלֵה" (תנחומא):

וְאֵלֶּה תּוֹלְדוֹת אַהֲרֹן וּמֹשֶׁה וְגוֹ׳. פֵּרֵשׁ רַשִׁ״י לְפִי שֶׁמֹּשֶׁה לִמְּדָם תּוֹרָה דּוֹמֶה כְּאִלּוּ יְלָדָם וְנַעֲשׂוּ תּוֹלְדוֹתָיו בְּיוֹם שֶׁדִּבֵּר ה׳ אִתּוֹ בְּהַר סִינַי. וְקָשֶׁה דְּאִם כֵּן כָּל יִשְׂרָאֵל תּוֹלְדוֹתָיו כִּי לְכֻלָּם לִמֵּד תּוֹרָה. וְעוֹד לָמָּה חָזַר ״וְאָמַר אֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי אַהֲרֹן״ וְלֹא הִזְכִּיר אֶת מֹשֶׁה. וְנִרְאֶה לִי לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ט כ): ״וּבְאַהֲרֹן הִתְאַנַּף ה׳ מְאֹד לְהַשְׁמִידוֹ״, וְאֵין הַשְׁמָדָה אֶלָּא כִּלְיוֹן בָּנִים כוּ׳, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ״י פָּרָשַׁת עֵקֶב (ט כ) וְהוֹעִילָה תְּפִלַּת מֹשֶׁה לְחֶצְיָן, נִמְצָא שֶׁאוֹתָן שְׁנֵי בָּנִים שֶׁהִצִּיל מֹשֶׁה בִּתְפִלָּתוֹ דּוֹמֶה כְּאִלּוּ יְלָדָם וְנַעֲשׂוּ תּוֹלְדוֹתָיו בְּיוֹם דִּבֵּר ה׳ אֶת מֹשֶׁה בְּהַר סִינַי ״לֶךְ רֵד״ וְגוֹ׳ (שמות לב ז), וְאַחַר כָּךְ הִתְפַּלֵּל עֲלֵיהֶם בָּהָר וְנֶעְתַּר לוֹ ה׳ שָׁם עַל הָהָר. וּכְשֶׁאָמַר ״אֵלֶּה תּוֹלְדוֹת אַהֲרֹן וּמֹשֶׁה״ הִזְכִּיר מֹשֶׁה בַּעֲבוּר אֶלְעָזָר וְאִיתָמָר שֶׁהִצִּיל מִן הַמִּיתָה. וּמַה שֶּׁאָמַר אַחַר כָּךְ: ״אֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי אַהֲרֹן״, וְלֹא הִזְכִּיר מֹשֶׁה, אָמַר כְּלַפֵּי נָדָב וַאֲבִיהוּא, כִּי אוֹתָם לֹא הִצִּיל מִן הַמִּיתָה. וּבָזֶה מְיוּשָּׁב מַה שֶׁהִזְכִּיר כָּאן מִיתַת נָדָב וַאֲבִיהוּא וְהִשָּׁאֲרוּת אֶלְעָזָר וְאִיתָמָר.

אתה והעם. כָּאן לֹא נֶאֱמַר וְעַמְּךָ: