פרשנות מצטטת על שמות לב:כט

וַיֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֗ה מִלְא֨וּ יֶדְכֶ֤ם הַיּוֹם֙ לַֽיהוָ֔ה כִּ֛י אִ֥ישׁ בִּבְנ֖וֹ וּבְאָחִ֑יו וְלָתֵ֧ת עֲלֵיכֶ֛ם הַיּ֖וֹם בְּרָכָֽה׃

העמק שאלה

ובחיבורי הנז' ביארתי דזוהי שאלת משה אחר העגל מי לה' אלי ויאספו אליו כל בני לוי שלא שאל מי שאינו עובד את העגל, דודאי היו הרבה מישראל שלא עבדו ורק ג' אלפי איש השחיתו, אלא משום שרצה לצוות דבר סכנה רבה להלוך משער לשער ולהרוג בתוך השער את האיש שהמה מבקשים והרי יכול להיות שירבו על הלוים קרוביו ומיודעיו של האיש והי' זועה ומלחמה במחנה ולא הי' יכול להתקיים מצוה מסוכנת כזו אם לא ע"י מי שיודע בעצמו שהוא אך לה' כעין שאמרו ברבה ריש פ' מטות עה"פ ואותו תעבוד שאתה מפנה עצמך לתורה ולעסוק במצות ואין לך עבודה אחרת, פי' שאינו עובד את עצמו כלל, או אז יכול לבטוח שלא יצא דבר תקלה מהעברה זו, וכך עלה בידם של הלוים שלא ניזק א' מהם וברכם משה על כך מלאו ידכם היום לה' כי איש בבנו ובאחיו, כלומר שכ"כ שכחו את עצמם לגמרי עד שלא היה קשה בידם להרוג את בנו ואחיו בידו ומש"ה נתברכו הלוים במדבר להגיע לדרך עבודה עליונה, ויותר מזה יבואר שמה.
שאל רבBookmarkShareCopy

רמב"ן

בעת ההיא הבדיל ה' את שבט הלוי מוסב לענין ראשון בעת ההיא בשנה הראשונה שיצאתם ממצרים וטעיתם בעגל ובני לוי לא טעו הבדילם המקום מכם לשון רש"י (רש"י על דברים י׳:ח׳) ואם כן יאמר כי מן העת ההיא הובדלו לפניו יתברך כי לא הבדילם במעשה עד השנה השנית בחדש השני או ירמוז למה שאמר להם (שמות לב כט) מלאו ידכם היום לה' כי יהיה זה לכם מלוא ידים בעבודת כהונה ולויה והנכון בעיני כי בעת ההיא השני כראשון (דברים י׳:א׳) כי בעת שאמר לו פסל לך שני לוחות אבנים (שמות לד א) נתרצה לישראל ונצטוה על המשכן ואז נתרצה גם לאהרן ונצטוה (שם כח ד) ועשו בגדי קדש לאהרן אחיך ולבניו לקדשו לכהנו לי וצוהו במלואים ולכך אמר כי אלעזר כהן תחת אביו שהיתה בהם משחתם לכהונת עולם לדורותם ועשה הבדלת כל השבט ענין אחד כי מן היום ההוא היה לפניו שיהיו שבטו נתונים נתונים לו לעבוד עבודת המשכן או יאמר כי שבט הלוי נבדל בעת ההיא להיות הכהנים מהם כי גם הם נושאים הארון וכן ויתנה אל הכהנים בני לוי הנושאים את ארון ברית ה' (דברים ל״א:ט׳) והם שישרתו לשם ויברכו בשמו וטעם עד היום הזה בעבור כהונת אלעזר כאומר אז הבדילם לשרתו ויהי כן עד היום הזה:
שאל רבBookmarkShareCopy

אבי עזר

ומלאת דעת המתרגם. דברי הרב קשים מאד. הלא מצינו גזרה אחת משותף לכמה הוראות. וכן גזרת מלאו יוכל להורות על הקרבה ועל הריגה. כמו (יחזקאל מ״ג:כ״ו). שבעת ימים יכפרו וגו' ומלאו את ידיו הוראתו הקרבה. ובפרשת כי תשא ומלאו ידכם היום. הוראתו הריגה לפי דעת המפרשים. וכמדומה לי שכונת הרב נעלם ממנו:
שאל רבBookmarkShareCopy