וְשָׁלַחְתִּ֥י לְפָנֶ֖יךָ מַלְאָ֑ךְ וְגֵֽרַשְׁתִּ֗י אֶת־הַֽכְּנַעֲנִי֙ הָֽאֱמֹרִ֔י וְהַֽחִתִּי֙ וְהַפְּרִזִּ֔י הַחִוִּ֖י וְהַיְבוּסִֽי׃
רמב"ן
וטעם עלה אל ה' דרך הפשט יזכיר שם במקום הכנוי, כמו נשי למך (בראשית ד כג), ואת יפתח ואת שמואל (שמואל א י״ב:י״א), וכן והאר פניך על מקדשך השמם למען ה' (דניאל ט יז). אבל בתלמוד (סנהדרין לח:) שאלו עלה אלי מיבעי ליה, ולכן אמרו זה מטטרון ששמו כשם רבו, כלומר ואל משה אמר השם הנזכר בתחלת הענין, ויאמר ה' אל משה (שמות כ׳:כ״ב), עלה אל מטטרון שנקרא בשמי ה'. והטעם, עלה אל מקום הכבוד אשר שם המלאך הגדול, והכונה כי משה יבא בתוך הענן אשר שם כבוד ה' ולא יבא אל השם המיוחד, כי לא יראני האדם וחי (שמות ל״ג:כ׳): ואין כוונת רבותינו כלל כמה שכתב רש"י למעלה (כג כא), גם במסכת סנהדרין (שם) הפך הרב הענין, וכבר הזכרתי (לעיל יב יב, כג כא) כוונתם בשם הזה, וכל דבריהם אמת, אלא שדברו בהגדה ההיא כמסתיר פנים, כי רב אידי לא גלה למין ההוא השואל ענין מטטרון הגדול וסודו חלילה, אבל הזכיר לו כי על המלאך מורה דרך בעולם התחתון הכתוב הזה מדבר, ולפיכך אמר לו דאפילו בפרוקנא לא קבילניה, דכתיב (שמות ל״ג:ט״ו) אם אין פניך הולכים, שאנו לא קבלנו שליח בלתי השם הנכבד וכבר פירשתי (רמב"ן על שמות כ׳:ג׳) סוד הפנים וכל הענין בביאור למשכילים בו במתן התורה:
פירוש מהרז״ו
א"ל הקב"ה. דורש אני אמרתי אלהים אתם שתשמשו ברוה"ק של אלהים ומ"ש כאחד השרים תפולו איך מיחד הנפילה לשרים עליונים ע"כ דורש הפלתם עצמכם בזה שגזרתי עליכם שתהיו תחת אחד השרים העליונים. וסובר המדרש שפרשת הנה אנכי שולח מלאך היינו מ"ש שמות ל"ג ב' ושלחתי לפניך מלאך. וכתיב שם וישמע העם את הדבר הרע הזה ויתאבלו וגו' וזה היה אחר חטא העגל וכאן דורש ע"פ מדה ל"ב וכמ"ש בסוף ס"ב בסמוך:
ברכת אשר
רש"י ד"ה אל ארץ הכנעני, אף־על־פי שלא מנה אלא חמישה וכו'. רצונו לומר שכנעני משמש כאן גם כשם ייחודי לעם מסוים ומוגדר וגם כשם כולל לשבעת העממים. (פ' בא תשמ"ו) וראה "גור אריה" שהשניים הנוספים - פריזי וגרגשי - אינם עיקריים כמו האחרים ולכן לא הזכירם בפירוש. וראה מש"כ להלן (לג, ב).