פרשנות מצטטת על שמות לג:כא

ברוך המקום שנתן תורה לעמו ישראל וכו'. מפני שצריך לדרוש ארבעה פסוקים חלוקים בעניינם שנאמרו בתורה בעסק ארבעה בנים, לכך מתחיל לברך את השם שנתן לנו תורה שלימה, כי אחרי אשר גאלנו ממצרים קרבנו לפני הר סיני כמו שייעדנו בתחלה על ידי משה רבינו ע"ה כמו שאמר הכתוב (שמות ג׳:י״ב) בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלהים על ההר הזה. ונקרא הקב"ה מקום לפי שהוא מקומו של עולם ואין העולם מקומו, וכענין מעונה אלהי קדם (דברים ל״ג:כ״ז) כדאיתא במדרש רבה (ב"ר פרשה ס"ח), ויש אומרים כי אמר מקום בענין זה, לפי שעד שלא נתן הקב"ה תורה לישראל לא היה נודע לא הוא ולא חכמתו, אלא כדבר הגנוז במקום נסתר ואינו נראה, וכשנתן תורה לישראל אז הופיע אורו לכל העולם, ועל דרך האמת זה כמו הנה מקום אתי (שמות ל״ג:כ״א), שהוא מקום ההשגה לאספקלריא המאירה מקום תמונת ה', ועל פנים המאירים אמר ברוך הוא, והמבין ידום.

ראוי לדעת למה קראו חכמי' שמו יח' מקום שאם הוא כדי להרחיק ממנו כל שיעור מוגבל שעל כן אמרו שהוא מקומו של עולם עדיין לא יצאנו מן הספק דמדנחתינן לכנות לו שם מקום נראה שיש לו גבול מה שאינו. אמנם כדי לדעת שלהיות האור יקר שבנמצאו' לא ידענו לכנות אל הסיבה ראשונה כינוי יקר ממנו וקודם שברא העולם היה אור שכינתו ממלא הכל ולהיות כ"כ מבהיק שהיה בלתי אפשר להצטייר בו העולם כביכול צמצם אותו בעצמו מעין מה שצמצם בין בדי הארון. והשאיר מקום פנוי באמצעיתו ולפי שעדיין היה האור גדול לצורך המצטרך חזר וצמצמו הוא שכתוב יהי אור ויהי אור יהי אור אפשרי להאציל בו אצילות כי זה הוא חשך אצל כל בריה להיותם אצלו כעטלפים באור השמש. ויהי אור אינו או' ויהי אור הוא אור הצמצום שני. ומניצוץ אור הצמצום ראשון האציל וברא ויצר ועשה בתוך הצמצום שני כל מה שידע מרע"ה ויותר ממנו הרבה ולפי זה האור מסילוק שני היה מקום קודם צמצומו. הוא שכתוב הנה מקום אתי ולפי שאור שכינתו הנז' דומיה לו תהלה. ואין כח בשום נברא לספר תהלתו ע"כ כל כונותינו בשבחות והלולים וברכות הוא אל המקום ההוא. ואל המקום הזה באמרנו ברוך המקום. נמצאו כל דברי חכמי' קיימי' ואמתיים ומובני' כפשטן ואינם משל ודמיון כלל וכך הם בכל מקו' והמבין ויודע עיקרם ימנאם כן. ולפי שיציאת מצרי' היה חדוש העולם בכלל ובפרט. כמפורש בדברי רז"ל חדשים גם ישנים כל א' וא' כפי דרכו בדרכי הפרד"ס. ע"כ המגיד לקח הלשון הזה בבבא הזאת להודות ולשבח עד המקום האפשרי מהחסד שעשה לנו ולאבותינו. ולברכו על שנתן תורה לעמו ישראל שבאמצעותה נוכל לידע הניסים והנפלאות שעשה לאבותינו במצרי' כגון החמשים מכות שלקו המצריים במצרים כמו שיבא בעה"י.

וְנִרְאֶה כִּי הַכָּתוּב אַדְרַבָּה הִשְׂכִּיל לְדַבֵּר בְּשִׁעוּר שָׁוֶה, וְהוּא עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם (שמות רבה מה:ו) ״הִנֵּה מָקוֹם אִתִּי״ – שֶׁמְּקוֹמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הוּא טָפֵל לוֹ, וּלְעֵרֶךְ זֶה יִהְיֶה טָפֵל כָּל הַמָּקוֹם לְגַבֵּי הַמָּקוֹם אֲשֶׁר חוֹנֶה שָׁם הָאֱלֹהִים, וּמֵעַתָּה מַחְבֶּרֶת הַכְּלָלוּת הוּא אֹהֶל מוֹעֵד וְהַמִּדְבָּר הוּא פְּרָט טָפֵל לוֹ, וּלְהָעִירְךָ הַכָּתוּב בְּכַוָּנָה זוֹ סִדֵּר סָמוּךְ לָזֶה מַאֲמַר בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ וְגוֹ׳ בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית, אִם כֵּן מַאֲמַר בְּאֹהֶל מוֹעֵד הוּא מַחְבֶּרֶת הַכְּלָלוּת וְלָזֶה נִסְדַּר בָּאַחֲרוֹנָה כְּסֵדֶר שָׁנָה הַשֵּׁנִית שֶׁנִּסְדַּר אַחַר מַאֲמַר בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ. וְתֵדַע כַּמָּה הוּא מֻפְלָג מָקוֹם אֲשֶׁר ה׳ שָׁם מִמַּה שֶׁמָּצִינוּ שֶׁבִּשְׁתֵּי אַמּוֹת שֶׁבֵּין בַּדֵּי הָאָרוֹן עָמְדוּ רְווּחִים שִׁשִּׁים רִבּוֹא שֶׁל יִשְׂרָאֵל (בראשית רבה ד,ד; ה,ו), הֲרֵי שֶׁהֲגַם שֶׁהוּא לָעַיִן מוּעָט הוּא מְרֻבֶּה לְצַד הַשּׁוֹכֵן בּוֹ בָּרוּךְ הוּא.