וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה פְּסָל־לְךָ֛ שְׁנֵֽי־לֻחֹ֥ת אֲבָנִ֖ים כָּרִאשֹׁנִ֑ים וְכָתַבְתִּי֙ עַל־הַלֻּחֹ֔ת אֶת־הַדְּבָרִ֔ים אֲשֶׁ֥ר הָי֛וּ עַל־הַלֻּחֹ֥ת הָרִאשֹׁנִ֖ים אֲשֶׁ֥ר שִׁבַּֽרְתָּ׃
אלשיך
בעת ההיא כו'. הנה יקשה (א) כי אין זה מענין מצות ה' שחוזר לשנות' בערבות מואב רק סיפור איך היה לוחות שניות עניינם וא"כ למה מודיע הדבר לישראל. (ב) כי יותר מפורש הענין פרשת כי תשא ומשם ידעו ישראל את כל זה. (ג) אומר בעת ההיא למה מסיים העת שהיה זה בה. (ד) אומר פסל לך מה ענין אומר לך וידוע מז"ל הפסולו' יהא שלך האם אפשר שלא היתה כונת הכתוב רק להודיעם שהעשיר הות ית' את משה ומה גם שאין מעצור לה' להושיע ולהעשירו בלעדי זה: (ה) לא ימנע הלוחות אלו היו גשמיות או רוחניות אם רוחניות איך יאמר פסל לך איככה יפסול דבר רוחני ואם הם גשמיות איך יתכן יכתוב הוא ית' בגשם חומרי ומה גם אומר לפני' כמכתב הראשון כי הלא הראשונים היו רוחני' מלמעלה אלא שנתלבשו בבואם פה אך אלו אם גשמיות היו לא יצדק בם מכתב באצבע אלהים. (ו) שאם בריאה יברא הלוחות סנפירינון באהלו של משה כמשז"ל למה לא בראם חלקות ולא שיצטרך אח"כ לפסול אותם כאשר בראם בשיעורם כשעור ו' על ו' טפחים כל א' מהם. (ז) אומר ועלה אלי ההרה כי הלא כאשר בראם למטה בארץ הוא גם לא יבצר ממנו לכותבם פה כי מלא כל הארץ כבודו ית'. (ח) אומר ועשית לך ארון עץ כי הנה עד אחר רדתו מן ההר לא נצטו' לעשות הארון וא"כ למה צוה אליו טרם יעלה וגם אומרו לך שהיה ראוי יאמר ועשית להם ארון עץ. (ט) כי הרי היה עתיד בצלאל לעשותו והוא עשהו ומה ענין ארון זה. (י) אומר ואכתוב על הלוחות כו' שיורה שהוא ית' הי' הכותב אך בפ' כי תשא יורה כי משה הי' כותב כי שם נאמר ויהי שם עם ה' מ' יום כו' ויכתוב על הלוחות כו'. (יא) אומר את הדברים אשר היו מי לא ידע כי אותם הדברים היו וגם מה ריבה האת. (יב) אומר אשר שברת מה צורך להזכיר השיבור כי הלא באומר את הדברים אשר היו על הלוחות הראשונים ידוע הוא כי הם אשר שברת. (יג) אומר ואעש ארון כו' למה שינה הסדר כי הוא ית' אמר אליו עלה אלי ההרה ואח"כ ועשית לך ארון כו' והוא עשה הארון טרם עלותו. (יד) אומר ואעל ההרה ושני הלוחות בידי כי מהראוי יאמר ואקח את הלוחות בידי ואעל ההרה ולא לומר תחלה ואעל ההרה ואח"כ ושני לוחות בידי וגם נשית לב אל אומרו בידי ולא אמר על שתי ידי כדבר שנא' למעלה בראשונים. (טו) אומר ויכתוב כמכתב הראשון את י' הדברים אשר דבר ה' אליכם בהר מתוך האש כי הענין כפול ומכפול כי באומרו כמכתב הראשון ידוע הוא כי הם י' הדברות ומאומר י' הדברים ידוע הוא שהם אותם אשר שמעו שדבר להם ה' מתוך האש וגם אומרו ביום הקהל היא מיותר. (טז) למה לא נאמר פה מה שעמד בהר מ' יום הו' קודם שיאמר ואפן וארד מן ההר ואומר למטה אחר סיפור מה שהבדיל את שבט הלוי שהוא שלא במקומו. (יז) אומר ואשים את הלוחות בארון מה צורך לאומרו להם פה ומה גם כי ידוע הוא. (יח) אומר ובנ"י נסעו מבארות בני יעקן כו' כי אין לפסוק זה חלק ונחלה עם הקודם ומה ענין מיתת אהרן ושכיהן אלעזר בנו תחתיו במקום זה. (יט) או' משם נסעו הגדגדה ומן הגדגדה יטבתה ושהיתה ארץ נחלי מים מה ענין שום דבר מזה בכתוב פה כלל. (כ) אומר בעת ההיא הבדיל ה' את שבט הלוי כו' אין לזה שייכות לא למעלה ולא למטה וגם אומר בעת ההיא הבדיל שאינו בעת מיתת אהרן וכיהן אלעזר ולא בעת היותם ביטבתה ארץ נחלי מים כ"א בעת ענין הלוחות שהוריד למעלה ואיך נאמר פה. (כא) אומר ע"כ לא היה ללוי מי הכניסו עתה בזה. (כב) אומרו ואנכי עמדתי בהר כו' כי אומר כימים הראשונים הוא מיותר. (כג) אומר מ' יום ומ' לילה כי בשלמא בימים הראשונים כתבנו שם טעם אל השיעור ההוא שהוא להעשות בריה וחדשה שצריך השיעור ההוא וגם בשניים כתבנו למעלה שהיא לחזור אל הא' אך בפעם הג' הזאת צריך לבקש טוב טעם על הדבר. (כד) אומר וישמע ה' אלי גם בפעם ההיא ולא אבה ה' השחיתך היעלה על לב שגם בפעם הג' יאבה ה' להשחיתם אחרי מות ג' אלפי איש החוטאים בעדים והתראה מיתת ב"ד ואשר בעדים בלי התראה ע"י ההשקאה ואשר היו שלא בעדים על יד המגפה ואחר תפלת המ' יום האמצעיים ומה גם שאמר בהם וישמע ה' אלי גם בפעם ההיא כמדובר בסמוך איך יעלה על לב יאבה ה' להשחיתם בפעם הג'. (כה) אומר לך למסע כו' מה יתן ומה יוסיף לנו כי נדע שאמר ה' אליו קום לך למסע כו':
חזקוני
בעת ההיא הוא כ״ט באב הוא שנאמר בפרשת תשא ויאמר ה׳ אל משה פסל לך וגו'.
דעת זקנים
ואלה המשפטים. פירש"י כל מקום שנאמר אלה פסל את הראשונים וגו' משמע מתוך פירושו שאלו כתב כאן אלה משמע שהיה פוסל הראשונים והייתי אומר שלא נאמרו בסיני. ותימה שהרי כתיב למעלה וירד ה' על הר סיני לכך נ"ל פסל מלשון פסל לך כמעשה הנפסל ונפרד מחבירו וה"פ אילו היה כתוב אלה הייתי אומר שהאחרונות חלוקים ונפרדים מן הראשונים והייתי אומר שהאחרונים לא נאמרו בסיני לכך נאמר ואלה מוסיף על ענין ראשון ואת הוא כמו מן כמו כצאתי את העיר. וכן אלה דברי הברית דסוף פרשת כי תבא נפרד וחלוק מחבירו שהראשוני' דברי תוכחה וקללה והאחרוני' ברכה. תחלת ספר משנה תורה דכתיב אלה הדברים לא שייך שם לומר פסל אלה מפני שהוא תחלת הספר כתיב. אלה תולדות השמים והארץ דבראשית פסל הראשונים תהו ובהו: