פרשנות מצטטת על שמות לד:כ

ת"ל - מקרא אחר (שמות ל״ד:כ׳) ופטר חמור תפדה בשה אם אינו ענין למעט שאר בהמה טמאה משה שהרי מעטן בפסוק ראשון תנהו ענין למעטן מכל קדושת בכור:

כפדיון מעשר שני. דאם אבד אינו חייב באחריותו, דההוא בסף חייביה רחמנא לאכול בירושלים, והא אזל ליה. וטעמא דרבי אליעזר, שכן מצינו שהקיש הכתוב פטר חמור לבכור אדם, שנאמר (שמות ל״ד:כ׳) ופטר חמור תפדה בשה וגו׳ וכל בכור בניך תפדה:

והראיון. שחייב אדם להראות בעזרה בשלש רגלים, דכתיב (שם) שלש פעמים בשנה יראה כל זכורך, וזאת הראיה אין לה שיעור דכל אימת דבעי עייל ומתחזי ונפיק. פירוש אחר עולת ראיה ושלמי חגיגה שחייב להביא כדכתיב (שם) ולא יראו פני ריקם, אין לה שיעור מדאורייתא דכתיב (דברים ט״ז:י״ז) איש כמתנת ידו, אלא שחכמים נתנו בה שיעור, העולה מעה כסף וחגיגה שתי כסף:

מתני' פטר חמור פטר חמור שני פעמים - כתובים בתורה חד בקדש לי כל בכור (שמות י״ג:ב׳) וחד בראה אתה (שם לד):

ריקם ריקם - לא תשלחנו ריקם (דברים ט״ו:י״ג) ובפדיון הבן כתיב (שמות ל״ד:כ׳) וכל בכור בניך תפדה ולא יראו פני ריקם: