וְאֶת־מְנֹרַ֧ת הַמָּא֛וֹר וְאֶת־כֵּלֶ֖יהָ וְאֶת־נֵרֹתֶ֑יהָ וְאֵ֖ת שֶׁ֥מֶן הַמָּאֽוֹר׃
משך חכמה
ועשית מנרת וכו'. בפרק שתי מידות דף פ"ח פליגי תנאי אם נרות באין מן הככר, ובמלקחים ובמחתות מודו כ"ע יעו"ש, ומפרש תמן טעמו יעו"ש. וטעם של התנא דסובר דאין נרות מן הככר, נראה, משום דבראש ויקהל כתיב ואת מנורת המאור ואת כליה [מלקחים ומחתות] ואת נרותיה ואת שמן המאור, אפסקיה קרא לכלים קודם נרות המערכה, ושמע מיניה, דכמו כלים הן דברים שהן חוץ לככר, כן הנרות הם דברים שחוץ לככר, ולכן בכ"מ כתיב לקמן סוף ויקהל תרי זימני, דעשייה היה הנרות קודם למלקחים ומחתות, ורק משה שנה בפעם אחד להודיעם שאין הנרות מן הככר, ולכן לא כתוב ואת כל כליה כמו דכתיבא גבי שולחן ומזבח ולקמן במנורה, משום דהיכי דכתוב בסוף כתיב ואת כל כליה כמסיים הדבר, אבל כאן שכתב אח"כ הנרות לא מצי לכתוב כל כליה ודו"ק.