פרשנות מצטטת על שמות לה:יז

וע"ד הקבלה טעם קמצתו מפני שהשם עצמו נקמץ מחובר משני השמות הקדושים, כל אחד בן ארבעה אותיות, האחד מורה קדמות ויחוד, והאחד מורה על האצילות, וע"כ האל"ף בראש והיו"ד בסוף ומדת הדין באמצע.

ודע כי יש שמות ד' כל אחד בן ד', והשלשה נזכרים בתורה, המקור העליון, והקו האמצעי, והכנוי. ושלשתם רמוזים בפסוק (שמות ל״ה:י״ז) את קלעי החצר את עמודיו ואת אדניה בסדר ויקהל, וכן בפסוק (איוב ל״ח:ו׳) על מה אדניה הטבעו או מי ירה אבן פנתה, כי המשכן דוגמא לבריאת עולם, והרביעי בענין רבקה נרמז, והבן זה.

רש"י ד"ה המחנה האחת והכהו. בין שמות העצם שהם לשון זכר וגם לשון נקבה אין רש"י מביא דווקא שמות סמוכים, כגון "אבן", אף כי גם הוא שייך לסוג זה - "והאבן הזאת... יהיה בית אלהים" (כח, כב), וכן "חצר" - "את קלעי החצר את עמדיו ואת אדניה" (שמות לה, יז), וודאי שאין בכגון דא אצל רש"י כל שיטה. ור' מש"כ בשמות (לה, יז). (פ' ויצא תשנ"ה, תשנ"ט)