וְאֵ֨ת שְׁתֵּ֤י קְצוֹת֙ שְׁתֵּ֣י הָֽעֲבֹתֹ֔ת נָתְנ֖וּ עַל־שְׁתֵּ֣י הַֽמִּשְׁבְּצֹ֑ת וַֽיִּתְּנֻ֛ם עַל־כִּתְפֹ֥ת הָאֵפֹ֖ד אֶל־מ֥וּל פָּנָֽיו׃
רבנו בחיי
ובמדרש היו בצלאל ואהליאב וכל חכם לב טורחים להעמידו ולא עמד וזהו שאמר הכתוב ויביאו את המשכן אל משה והיה מצר על כך לפי שלא היה לו חלק במשכן, אמר לו הקב"ה למשה א"א הקמתו ביד בשר ודם אלא עסוק אתה בו והוא עומד מאליו כדי שידעו כל ישראל שאם על ידך אינו עומד שוב אינו עומד לעולם, ואני כותב הקמה על ידך שנאמר ביום החדש הראשון באחד לחדש תקים את משכן, אמר משה רבש"ע איני יודע להעמידו אמר לו עסוק בידך ואתה נאה להעמידו והוא עומד מאליו שנאמר הוקם המשכן, ואני מכתיב הקמתו על שמך שנאמר ויקם משה את המשכן, זהו שאמר הכתוב (תהילים מ״ה:ט״ו) לרקמות תובל למלך, זה המשכן שהיה מצוייר שנאמר (שמות ל״ה:ל״ה) ורוקם בתכלת ובארגמן, תובל למלך זה משה שנאמר (דברים ל״ג:ה׳) ויהי בישורון מלך, בתולות אחריה אלו ישראל שנקראו בתולות שנאמר (שיר השירים ד׳:י״ב) גן נעול אחותי כלה רעותיה שהם ריעים להקב"ה שנאמר (תהילים קכ״ב:ח׳) למען אחי וריעי, מובאות לך שהביאו המשכן אל משה.
ברכת אשר
והנה מה שהעלתה בדיקתי בנדון: לשון זכר בא - (כח, כג) "שני קצות החשן", (שם, כו) "שני קצות החשן", (לט, ד) "שני קצותיו", (שם, טז) "שני קצות החשן", (שם, יט) "שני קצות החשן". ואילו לשון נקבה בא בפסוקנו. וכן להלן (לח, ה) "בארבע הקצות", (לט, יח) "שתי קצות שתי העבתת". השינוי מלשון ללשון החוזר בשתי הפרשיות אומר לכאורה דרשני, אך עדיין לא מצאתי לו דורש. (פ' תצוה תשנ"ג)