וְהִקְטִ֥יר עָלָ֛יו אַהֲרֹ֖ן קְטֹ֣רֶת סַמִּ֑ים בַּבֹּ֣קֶר בַּבֹּ֗קֶר בְּהֵיטִיב֛וֹ אֶת־הַנֵּרֹ֖ת יַקְטִירֶֽנָּה׃
ברטנורא
שאין מחנכים את מזבח הזהב אלא בקטורת הסמים. של בין הערבים. דכתיב (שמות ל׳:ז׳) בבוקר בהטיבו את הנרות יקטירנה, כלומר כשמדשן את המנורה מן האפר שיש שם מהדלקת הנרות. ואי לאו דעבד הדלקה באורתא מאי בעי למתקן בצפרא, אלמא חינוך המנורה בין הערבים. וכיון דמנורה נתחנכה בערב, קטורת נמי נתחנכה בערב, דכתיב (שם) ובהעלות אהרן את הנרות בין הערבים יקטירנה:
יפה תואר
טבת כתיב משהיו מטיבין כו'. כי זה כלל גדול בדרשות רז"ל אשר החסרים בא לגרוע ולהקטין את הוראת המלה. ואם היה כתיב טובות מלא אז היה במשמע כי הן בעצמן היו יפות וטובות. ומדכתיב טבת חסר דורש כי רק הקישוט והעדי אשר היו עליהן משך עליהן חן אבל הן בעצמן לא היו טובות. ומצינו בירמיה ב' מה תיטבי דרכך לבקש אהבה אשר הוראתו להתקשט וללבוש עדי ותכשיטים. וכן מצינו בלשון הכשר ותיקון בהיטיבו את הנרות (שמות ל׳:ז׳) אשר פירושו כאשר יתקן ויעריך את הנרות. ומהוראה זו דריש ג"כ כי טבת בעת שהיו מתוקנות ומוכנות לעלות על מטת דודים. ומ"ש הכתוב כי טבת הנה איננו פירושו בשביל שהיו טובות אך כאשר היו טובות וכמו כי תראה חמור שונאך ושאר כי המשמש בלשון אם:
רבנו בחיי
זמין למנויי פרימיום בלבדרש"י
ולקטרת הסמים. שֶׁהָיוּ מַקְטִירִין בְּכָל עֶרֶב וָבֹקֶר, כְּמוֹ שֶׁמְּפֹרָשׁ בִּוְאַתָּה תְּצַוֶּה, וּלְשׁוֹן קְטֹרֶת הַעֲלָאַת קִיטוֹר וְתִמְרַת עָשָׁן: