וּבְהַעֲלֹ֨ת אַהֲרֹ֧ן אֶת־הַנֵּרֹ֛ת בֵּ֥ין הָעֲרְבַּ֖יִם יַקְטִירֶ֑נָּה קְטֹ֧רֶת תָּמִ֛יד לִפְנֵ֥י יְהוָ֖ה לְדֹרֹתֵיכֶֽם׃
רש"י
אי הכי קטרת ונרות נמי ליקדמו לפסח - משום האי טעמא גופיה יאוחר דבר כו' דבקטרת ונרות חד בין הערבים כתיב ובהעלות אהרן את הנרות בין הערבים יקטירנה (שמות ל׳:ח׳) ובין הערבים אתרוייהו קאי:
עזרא בן שלמה
ולשון כי טובים הוא שפע וריבוי האור הבהיר הנחלק והמתנוצץ לכל צד כד"א (שמות ל') בהטיבו את הנרות תרגומי' באדלקותיה וכן פירש וירא אלהים את האור כי טוב (נמשך בזה אחר פירוש הרמב"ם ז"ל עיין במסכת תמיד פרק ג' משנה ט' שהביא הר"ע ברטנורא פירוש הרמב"ם ז"ל וכן פירש הרלב"ג על התורה שהטבת הנרות הוא הדלקתן וכן משמע בזוהר ריש פרשת בהעלותך ע"ש):
רבנו בחיי
וע"ד הקבלה הכתוב נכון וברור כפשוטו, והוא מדבר במנורה של מעלה ופירוש אל מול יאמר כנגד המנורה של מעלה שהן שבע ספירות בחכמה יאירו שבעת הנרות של מטה, וזהו לפי דעתי סוד הלשון שהוציא ההדלקה בלשון עליה, בהעלותך את הנרות, ואמר העלה נרותיה ואמר (שמות ל׳:ח׳) ובהעלות אהרן את הנרות, (שם מ) ויעל הנרות לפני ה', וזהו שתמצא במנורת זכריה (זכריה ד׳:ב׳) ושבעה נרותיה עליה שבעה, שפירושו על הדרך הזה, ושבעה נרותיה עליה כנגד שבעה של מעלה, ואחר כך ושבעה מוצקות לנרות אשר על ראשה.