פרשנות מצטטת על שמות ל:יג

רש"י ד"ה ויקהל משה, למחרת יום הכפורים וכו'. לפי זה נצטווה משה רבנו ע"ה על עשיית המשכן וכליו בשעת מתן תורה, והציווי על הקמתו אינו "תגובה" על חטא העגל (ראה מש"כ למעלה כה, ב). ודברי רשב"ם על אתר, שהתקהלות זו באה בשביל לקחת מכל אחד מחצית השקל ולהזהירם על מלאכת המשכן, קשים: (א) למה הוא מעדיף ליתן סיבה שאינה כתובה, על הכתובה במפורש, והרי הציווי על שמירת שבת מפורש, ואילו גביית מחצית השקל ברוב עם אינו כן? (ב) מניסוחו "וגם להזהירם על מלאכת המשכן" משמע כאילו זו היא טפלה למצוות מחצית השקל, ואינה עיקרן של למעלה מארבע פרשות בתורה. (ג) מה ענין יש לגבות מחצית השקל ברוב עם? מה גם שאין הדבר מתיישב עם דברי הכתוב למעלה (ל, יג) "כל העבר על הפקדים" (מעבירין את הנמנין זה אחר זה - רש"י שם). (פ' ויקהל־פקודי תשנ"ו)

השקלים. הם אותם שאמר הכתוב עליהם (שמות ל׳:י״ג) זה יתנו כל העובר על הפקודים וגו'. רמב"ם:

שאו את ראש כל עדת בני ישראל. אמר הרב בכור שור כי על ידי בקע לגלגלת דכי תשא נודע כללם דכל ישראל ביחד דכתי' התם לשש מאות וכאן מצינו כל שבט ושבט דגל בפני עצמו שנאמר למשפחותם לבית אבותם ובערבות מואב מונה את הנולדים מאלו סמוך לכניסה לארץ כי בהם לא היה איש מפקודי משה ואהרן:

כאשר צוה וגו'. שֶׁיְּהֵא מִנְיָנָם מִבֶּן עֶשְֹרִים שָׁנָה וָמַעְלָה, שֶׁנֶּאֱמַר "כָּל הָעֹבֵר עַל הַפְּקֻדִים" וגו' (שמות ל'):