וּמָשַׁחְתָּ֥ ב֖וֹ אֶת־אֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד וְאֵ֖ת אֲר֥וֹן הָעֵדֻֽת׃
ברכת אשר
וראה רש"י להלן (לו ד"ה ומשחת אתו): ...וכל המשיחות כמין כ"ף יוונית. ע"כ. ומוסיף "שפתי חכמים" (אות פ): ...והוא כצורת נו"ן שלנו. ואם אמנם כן, שוב קשה לי, למה לא יאמר כן תחילה - כנו"ן שלנו, ולא יזקק ללשון יוונית? וכן להלן (ל, כו) בד"ה ומשחת בו. (פ' תצוה תשמ"ז)
חזקוני
בו ממנו, מצינו בי״ת במקום מ״ם כמו ומשחת בו. ביום המשח אותו, אש מחתה ומנורה מנין ודין הוא נאמר אש במזבח הפנימי ונאמר אש במחתה ומנורה מה אש מזבח הפנימי ממזבח החיצון אף אש מחתה ומנורה ממזבח החיצון.
רמב"ן
ויקח משה את שמן המשחה וימשח את המשכן ויצוק משמן המשחה על ראש אהרן גם זה עשה משה בסדר נכון כי כן נצטוה במעשה השמן (שמות ל כו ל) ומשחת בו את אהל וגו' ואת אהרן ואת בניו תמשח על כן לא רצה למשוח המשכן עד שהלביש אהרן ומשח אותם כאחד כדי שיהיה המקריב כמזומן לבא אל המקדש לעבוד והיה די באהרן שהוא קדוש ה' אף על פי שכתוב במצות הקמת המשכן (שם מ ט) ומשחת את המשכן ואת כל אשר בו ואח"כ והקרבת את אהרן ואת בניו וגו' ורחצת אותם והלבשת את אהרן (שם פסוקים יב יג) כי שם הסדיר כל הנעשה לאהרן ולבניו כאחת: