פרשנות מצטטת על שמות מ:ג

מרכבו ארגמן שנאמר ועשית פרכת כו'. רצה לומר זה הפרוכת שהיה תלוי ורוכב על כלונסות מעמוד לעמוד (רש"י). וברבה איתא מרכבו ארגמן שנאמר ועשית פרכת תכלת וארגמן וכתיב וסכות על הארון את הפרוכת וגו', והכוונה לזה דקאמר בסוכה דף ז' ע"ב פרוכת מחיצה וקא קרייה רחמנה סככה, וקאמרי רבנן ההוא דניכוף ביה פורתא דמחזי כסיכוך, ופרש"י ליכוף בה למעלה פורתא כעין גג יעשה מקצתה, הרי שהפרוכת היה רוכב על הארון לכסותו קצת, וקרא להפרוכת ארגמן אף שהיה מכמה מינים, לפי שארגמן הוא המובחר שבכולם כן איתא בבמדבר רבה פרשה י"ב סימן ו': וקאמר תוכו רצוף אהבה ר' יודן אמר זו זכות תורה שמונחת בארון וזכות צדיקים כו'. ור' עזריה כו' זו השכינה. ופירוש תוכו רצוף אהבה בתוכו שכן כבוד ה' על הכרובים. (וקצת קשה דאיתא בסוטה דף ל"ז ע"א, אתה אומר על בסמוך או אינו אלא על ממש, כשהוא אומר (שמות מ׳:ג׳) וסכות על הארון את הפרוכת הוי אומר על בסמוך, עד כאן. ופרש"י דהאי על, על כרחיה לאו על ממש, דהא מחיצה הוי פרוכת ולא הויא סכך, עד כאן לשונו, ולפי דברי הגמרא דסוכה ליכא הוכחה מפסוק וסכות על הארץ דעל בסמוך, ויש ליישב):

אל פני הכפרת אשר על הארן מה ת״‎ל אשר על הארון לפי שנאמר בפרכת וסכות על הארון יכול יהא פרכת כסוי על הארון ת״‎ל אל פני הכפרת אשר על הארון הכפרת כסוי לארון ואין פרכת כסוי לארון, ולא ימות עונש שמענו אזהרה מניין ת״‎ל כי בענן אראה. כי בענן אראה עליו נאמר, ה׳‎ אמר לשכון בערפל.

תקים את משכן אהל מועד לא פירש לו בצואה זו כיצד סדר ההקמה כאשר פירש במעשה ויתן את אדניו וישם את קרשיו (שמות מ׳:י״ח). והיה זה, מפני שכבר הראה אותו ההקמה במראית העין, כמו שאמר והקמות את המשכן כמשפטו אשר הראית בהר (שמות כ״ו:ל׳). וכן קצר כאן ואמר ושמת שם את ארון העדות (שמות מ׳:ג׳), ולא הזכיר ואל הארון תתן את העדות, כי בהזכירו "את ארון העדות" יבין זה, כי לא יקרא הארון כן רק בהיות בו לוחות העדות. וכבר נצטוה מתחלה ונתת את הכפרת על הארון מלמעלה ואל הארון תתן את העדות אשר אתן אליך (שמות כ״ה:כ״א), ולא הוצרך כאן אלא לצוותו בהקדמה, כי תשומת הארון עם הלוחות יקדים לכל הכלים. וכן קצר בענין השולחן והמנורה, שכבר צוה אותו (שמות כ״ו:ל״ה) באיזה מקום מן המשכן יעמידם. וקצר בענין לבישת אהרן ובניו, שאמר והלבשת את אהרן את בגדי הקדש (שמות מ׳:י״ג), ובבניו אמר והלבשתם כתנות (שמות מ׳:י״ד), כי כבר צוה אותו בפרט בסדר לבישתן (לעיל כט ה-ט), ולא בא עכשיו אלא לסדר לו שעת הלבישה שתהיה אחר הקמת המשכן כלו. והזכיר כתנות שבהן יתחיל הלבישה:

שם שם - ואכלתם שם (דברים י״ב:י״ח) אי נמי (כי אם) לפני ה' אלהיך (תאכלנו) במקום אשר יבחר לשכן שמו שם (שם יד) ובארון כתיב (שמות מ) [ונתת] שם את הארון וגו':