פרשנות מצטטת על שמות מ:יד

תקים את משכן אהל מועד לא פירש לו בצואה זו כיצד סדר ההקמה כאשר פירש במעשה ויתן את אדניו וישם את קרשיו (שמות מ׳:י״ח). והיה זה, מפני שכבר הראה אותו ההקמה במראית העין, כמו שאמר והקמות את המשכן כמשפטו אשר הראית בהר (שמות כ״ו:ל׳). וכן קצר כאן ואמר ושמת שם את ארון העדות (שמות מ׳:ג׳), ולא הזכיר ואל הארון תתן את העדות, כי בהזכירו "את ארון העדות" יבין זה, כי לא יקרא הארון כן רק בהיות בו לוחות העדות. וכבר נצטוה מתחלה ונתת את הכפרת על הארון מלמעלה ואל הארון תתן את העדות אשר אתן אליך (שמות כ״ה:כ״א), ולא הוצרך כאן אלא לצוותו בהקדמה, כי תשומת הארון עם הלוחות יקדים לכל הכלים. וכן קצר בענין השולחן והמנורה, שכבר צוה אותו (שמות כ״ו:ל״ה) באיזה מקום מן המשכן יעמידם. וקצר בענין לבישת אהרן ובניו, שאמר והלבשת את אהרן את בגדי הקדש (שמות מ׳:י״ג), ובבניו אמר והלבשתם כתנות (שמות מ׳:י״ד), כי כבר צוה אותו בפרט בסדר לבישתן (לעיל כט ה-ט), ולא בא עכשיו אלא לסדר לו שעת הלבישה שתהיה אחר הקמת המשכן כלו. והזכיר כתנות שבהן יתחיל הלבישה:

שם ואימא בית וחצר. נ"ל דהך קושיא אזלא אליבא דר' יוסי בירושלמי דפ"ק דחגיגה הביאוהו התוס' שם (ג') ד"ה חרש דס"ל דהא דכתיב ולבני אהרן תעשה כתנות פירושו כתונת א' לכאו"א. וכבר הביא הט"א בשהם למגילה עוד ב' סוגיות בש"ס דילן דאזלי אליבי'. וק"ל ע"ד רבנן דפליגי עלי' דר"י מקרא דויבא דוד את ערלותיהם (שמואל א י״ח:כ״ז) הכי היו שתי ערלות לכ"א. ועי' בצה"ת בכ"ב לשמות. וישאו להם נשים (רות א׳:ד׳) דפי' אשה א' לכאו"א. וכן ובראשי חדשיכם (פנחס כח) הכי יש לחודש שני ראשים עי' סוכה (נה). וכן שתים שני עשרונים (ויקרא כ״ג:י״ז) דפי' עשרון לחלה עי' מנחות (עז ב). וכן והלבשת כתנות (שמות כ״ט:ח׳-ט׳) והלבשת אותם כתנות (שם מ) וילבישם כתנות (ויקרא ח) הכי הלביש לכ"א ב' כתנות עי' זבחים (יח). ועוד תמצא הרבה כזה שא"א לפרשם כדברי חכמים ועיין בפרש"י פ' תרומה (כה יט). ואין לומר דגם חכמים מודו היכא דמוכח וכ"נ מהט"א שם במה שר"ל דגבי מתנות לאביונים אפילו רבנן מודו ע"ש. דא"כ דכתיב קרא הכי הל"ל דבכ"מ אפי' אינו מוכח דפירושו כן דתפסת מועט תפסת. וכר' יוסי דמודה ג"כ היכא דמוכח כגון הכא. ובאזניהם דחגיגה שם. אפ"ה בעלמא ס"ל לפרש כמשמעות המועט: