וַיַּעֲרֹ֥ךְ עָלָ֛יו עֵ֥רֶךְ לֶ֖חֶם לִפְנֵ֣י יְהוָ֑ה כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה אֶת־מֹשֶֽׁה׃ (ס)
נתינה לגר
לחמי, לחם סדור. לכבוד ה' ת' "לחם סדור" ר"ל שמזומן לקרבן ובתיב"ע "לחם סדור פתורי" וכפי הנראה דעת שניהם על לחם הפנים, כי אף שבעברית בא השם "לחם" על כל הקרבן, כמו "לחם אלהיהם, לחם אלהיך" וכמו שיתרגמום במקומות האלה בשם "קרבנא" מ"מ לשון "לחם סדור" לא נמצא כ"א בלחם הפנים "ערך לחם" [שמות מ' כ"ג] ת' "סדור דלחמא".
גור אריה
על כל אחת משתי המערכות. לא על מערכה אחת בלבד, דעל שניהם היה נותן, שכך דרשו בתורת כהנים; כתיב כאן "מערכת", וכתיב להלן (שמות מ, כג) "ויערוך עליו ערך לחם הפנים", מה "ערך" דכתיב התם שתים מערכות, דכתיב (פסוק ו) "ושמת אותם שתים מערכת", אף כאן דכתיב "ונתת על המערכת", שעל כל אחת ואחת היה נותן. ומה שפירש כאן על כל אחת ואחת משתי המערכות היה נותן, הוא כרבנן בפרק שתי הלחם (מנחות צו.) דעל המערכת בעצמם היה נותן, ולא כאבא שאול דמתניתין (שם) וכרבי דברייתא בגמרא (שם צח.) ובתורת כהנים דהיה נותן הלבונה על השלחן, ודריש "על המערכת" בסמוך למערכת, כדכתיב (במדבר ב, כ) "ועליו מטה מנשה", אלא המקרא יש לפרש כפשוטו. ומה שאמר (רש"י) שהיה מלא קמץ לבונה, דכתיב "והיתה ללחם לאזכרה", וכתיב בפרשת ויקרא (ר' לעיל ב, ב) "וקמץ משם מלא קמצו והקטיר את אזכרתה", מה להלן מלא קמצו, אף כאן מלא קמצו (תו"כ כאן). ומזה הטעם גם כן היה נותן לשני בזיכין, ולא היה על הלחם בלא כלי, שצריך צירוף כלי עד שמצטרפין לקומץ: