פרשנות מצטטת על שמות מ:כד

וַיָּ֤שֶׂם אֶת־הַמְּנֹרָה֙ בְּאֹ֣הֶל מוֹעֵ֔ד נֹ֖כַח הַשֻּׁלְחָ֑ן עַ֛ל יֶ֥רֶךְ הַמִּשְׁכָּ֖ן נֶֽגְבָּה׃

אבן עזרא

וטעם להזכיר פרשת שמן זית זך בעבור שהזכיר אשה כל מועד והוא צריך להזכיר הלחם והמנורה כנגד השלחן:
שאל רבBookmarkShareCopy

חזקוני

בהעלתך את הנרת ביום שהוקם המשכן נאמרה לפי שבאותו יום התחילו להדליק לאחר שכלה להקים את המשכן הוזקק להצטוות בהדלקת המנורה ללמדך שאף בלילה היה הדבור כי שם הנר תמיד דולק וכן מצינו בשמואל ונר אלקים טרם יכבה וגו׳‎ ויקרא ה׳‎ אל שמואל. בהעלתך את הנרת אל מול פני המנורה בשעת הדלקתן תעמוד אתה כנגד פני המנורה ותדליק אז יאירו שבעת הנרות ואין אל מול פני המנורה מוסב אל יאירו שבעת הנרות וראיה מהפסוק שלאחריו אל מול פני המנורה העלה נרתיה. ד״‎א בהעלתך את הנרת כמשמעו לשון עליה כשתעלה את הנרות הן הלוצי״‎ש בלע״‎ז על הקנים למקומם ואין לומר עליהן קבועות היו שהרי כתיב בפ׳‎ ויקהל ויעש את המנורה וגו׳‎ ויעש את נרותיה שבעה ומלקחיה וגו'. אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות סבב את פיות שבעת הנרות אל מול פני המנורה דהיינו הפרכת המבדיל בין ההיכל ובין קדש הקדשים והיינו אליבא דמאן דאמר צפון ודרום היו הנרות מונחים ולמאן דאמר מזרח ומערב היו מונחים הנרות אל מול פני המנורה היינו השלחן כדכתיב בפרשת פקודי וישם את המנורה נכח השלחן.
שאל רבBookmarkShareCopy

דרך חיים

וכאשר תבין דברי חכמה מאד, תדע איך המקבל עליו עול תורה מעבירין ממנו עול מלכות ועול דרך ארץ. כי בבית המקדש שלחן בצפון (שמות מ, כב), והשלחן הוא שלחן מלכות, והוא* כנגד הנהגת המלכות. ומנורה בדרום* (שם פסוק כד), שיש בה שבעה נרות (שמות כה, לז), הם כנגד שבעה ימי בראשית, שהם שבעה ימי הטבע, ודבר זה ידוע לחכמים. ואילו התורה במדריגה יותר עליונה, שאלו שנים הם בהיכל (שמות מ, פסוקים כב, כד), שהוא כנגד עולם הזה, ואילו התורה היא בארון (שמות כה, טז), שהוא בבית קדשי* הקדשים (שמות מ, כא), שהוא כנגד מדריגת עולם העליון. ואלו דברים ברורים למי שמבין דברי חכמה עמוקה. ותדע כי עול מלכות ועול דרך ארץ הם שני דברים מחולקים, זה כנגד זה, כמו שבארנו, כי זהו הנהגת עולם הטבעי, אבל עול מלכות הנהגה שאינו לפי הטבע, רק הנהגה אנושית בלבד. והתורה מתעלה על שניהם, ויוצא האדם לחירות מרשותן וממדריגתן על ידי התורה, ודי בזה למבינים.
שאל רבBookmarkShareCopy

רש"י

חָמֵשׁ מִיָּמִין וְחָמֵשׁ מִשְּׂמֹאל. אִי אֶפְשָׁר לוֹמַר חָמֵשׁ מִימִין הַפֶּתַח וְחָמֵשׁ מִשְּׂמֹאל הַפֶּתַח, אִם כֵּן מָצִינוּ מְנוֹרָה בַּצָּפוֹן, וְהַתּוֹרָה אָמְרָה: עַל יֶרֶךְ הַמִּשְׁכָּן תֵּימָנָה, אֶלָּא שֶׁל משֶׁה בָּאֶמְצַע, חָמֵשׁ מִימִינָהּ, וְחָמֵשׁ מִשְּׂמֹאלָהּ.
שאל רבBookmarkShareCopy