וַיַּ֥עַל הַנֵּרֹ֖ת לִפְנֵ֣י יְהוָ֑ה כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה אֶת־מֹשֶֽׁה׃ (ס)
הטור הארוך
צו את בני ישראל. פירש"י זו פרשת מצות הנרות (ופרשת) ואתה תצוה את בני ישראל לא נאמרה אלא על פרשת המשכן וכו'. וכתב הרמב"ן ואינו נכון בעיני שאין הפרשה ההיא סמוכה לפרשת המנורה. ועוד כבר נאמר ויעל את הנרות לפני ה' כאשר צוה ה' את משה הנה המצוה והמעשה נזכרים ונעשים כבר אלא צורך הפרשה זו לשני דברים ששם צוה ויקחו אליך תרומה מאת בני ישראל כלומר שיביאו שמן זית ומאור כשאר תרומת המשכן וכן עשו כדכתי' והנשיאי' הביאו את הבשם ואת השמן ואע"פ שנאמר שם חוקת עולם לדורותיכם הוא על ההדלקה ועכשיו כלה השמן שהביאו הנשיאים לנדבה וצוה שיקחו ישראל משל ציבור לדורותם שמן זית למאור כשמן הראשון. ועוד שם לא נאמר אלא יערוך אותו אהרן ובניו ויהיה על המנורה או אפי' בלא מנורה אם תשבר או תאבד בשובם מן הגולה וכאן פירש דוקא על המנורה הטהורה. (ורבותינו דרשו. כצ"ל) על טהרה של מנורה שלא יסמכה בקיסמים ובנסרות:
רמב"ן
צו את בני ישראל זו פרשת מצות הנרות ופרשת ואתה תצוה (שמות כז כ) לא נאמרה אלא על סדר מלאכת המשכן לפרש צורך המנורה וכך משמעה ואתה סופך לצוות את בני ישראל על כך לשון רש"י (רש"י על ויקרא כ״ד:ב׳) ואיננו נכון בעיני שאין הפרשה ההיא סמוכה לפרשת המנורה וכבר נאמר (שם מ כה) ויעל הנרות לפני ה' כאשר צוה ה' את משה והנה המצוה והמעשה נזכרים ונעשים כבר אבל צורך הפרשה הזאת לשני דברים ששם צוה ויקחו אליך שמן זית זך מאת בני ישראל כלומר מאת כל איש אשר נמצא אתו שמן זית זך למאור עם שאר תרומת המשכן וכן עשו כמו שנאמר (שם לה כז כח) והנשיאים הביאו וגו' את הבושם ואת השמן למאור ואע"פ שאמר שם (שם כז כא) "חוקת עולם לדורותם" הוא על ההדלקה ועכשיו כלה השמן ההוא שהביאו הנשיאים נדבה וצוה שיקחו בני ישראל משל צבור לדורותם שמן זית זך כתית כשמן הראשון כטעם ויקחו אליך פרה אדומה (במדבר יט ב) שיבקשו אותה ויביאוה הצבור ושם עוד לא אמר אלא יערוך אותו אהרן ובניו וגו' והיה במשמע על המנורה או בלא מנורה אם תשבר או תאבד כאשר היה בשובם מן הגולה ועכשיו אמר בפירוש (ויקרא כ״ד:ד׳) על המנורה הטהורה שלא ידליקו אלא על מנורה הטהורה ומדרש רבותינו (ת"כ פרשה יג יב) על המנורה הטהורה על טהרה של מנורה שלא יסמכם בקסמים ובצרורות יערוך את הנרות לפני ה' שלא יתקן מבחוץ ויכניס תמיד אף בשבת תמיד אף בטומאה:
מזרחי
צו את בני ישראל זו פרשת מצות הנרות ופרשת ואתה תצוה לא נאמרה אלא על סדר מלאכת המשכן לפרש צורך המנורה וכן משמעו ועתה סופך לצוו' בני ישראל על כך. והרמב"ן ז"ל טען ואמר ואינו נכון בעיני שאין הפרש' הזאת סמוכה לפרשת המנור' וכבר נאמר ויעל הנרות לפני יי' כאשר צוה יי' את משה והנה המצוה והמעשה נזכרים ונעשים כבר עכ"ד. ונראה לי שאין מכל זה טענה כלל כי מה שטען שאין הפרשה הזאת סמוכ' לפרשת המנור' אם כונתו בזה בעד פרש' ואתה תצוה איננה טענה כי אחר שהי' על סדר מלאכת המשכן הדבר שוה כאילו היא סמוכה לפרשת המנורה רק שהמתין להשלי' כל מלאכת המשכן על הסדר ואח"כ חזר להודיע צורך המנורה האמורה למעלה ואם כוונתו בזה בעד הפרשה הזאת לומר מה טעם להזכיר מצות הנרות פה שאינה סמוכה לפרשת המנורה הנה אחר זה כתוב פרשת אפיית לחם השנים ועריכתן על השלחן אע"פ שלא נזכרו פה לא המנורה ולא השלחן. ומה שטען עוד וכבר נאמר ויעל את הנרות לפני ה' כאשר צוה ה' את משה והנה המצוה והמעשה נזכרים ונעשי' כבר לא ידעתי מי הגיד לו שזאת הפרשה לא נאמרה קודם הקמת המשכן עד שיטעון זה כי הרב ז"ל לא בא לתקן רק הכפל הפרשה הזאת ואומר שאותה שבפרשת תצוה לא נאמרה אלא לפרש צורך המנורה וזאת הפרשה היא הצווי עליה אבל לא בא לפרש מתי נאמרה כי מאמרו בהקמת המשכן ויעל את הנרות לפני ה' כאשר צוה ה' את משה הנה משם מבואר שזאת הפרשה נאמרה קודם הקמת המשכן ואין צורך לפרש זה כי בתורה רבים כמוהו: