פרשנות מצטטת על תהילים א:ה

ענין דור הפלגה. שבנו מגדול הוא סוד מגדל עוז שם ה' שכתוב בציוני שרצו לבנות שיעור גדול בחשבון שיעור קומה שהוא סוד רל"ו אלפים בסוד (תהלים קמז) גדול אדונינו ורב כח [במג"ע אופן קסא] שכן החשבון של שם הוי"ה בזה הענין יוד הי וו הי כשתכה מלוי של השם שהוא הנסתר על הנגלה תמצא רל"ו י' פעמים י' הרי ק'. [מג"ע א' קס"ב] יוד פעמים ה' הרי נ'. ו' פעמים ו' הרי ל"ו. י' פעמים ה' הרי נ' ס"ה רל"ו ידוע כי חטא א"ה היה בסוד אלף (משלי טז) ונרגן מפריד אלוף שמתחלה היה צורת אלף בסוד וייצר ה' אלהים את האדם שהיתה צורת יוד שהוא חוטמא ותרין עינין ואח"כ בחטא א"ה נתהפכה צורת אלף וירדה למטה והנה החשבון צורת אלף הראשונה שהוא בסוד (תלים קמו) יתום ואלמנה יעודד ר"ת (איוב כז) יכין וצדיק ילבש יו"י פעמים יו"י עולה רל"ו ולפי שדור הפלגה נערו חטא של אדם הראשון לכן קרא הפסוק בני האדם בנוי דאדם קדמאה שפגם בצורת אלף שחשבונה רל"ו שהוא שיעור קומה לכן נתמעטה ג"כ קומתו של אד"ה וטעם שנתמעטה קומה של אד"ה על אמה לפי שאדם גרם צורת אלף שהיתה מתחילה כ"ו חשבון שם בן ד' אח"כ נעשה צורת אלף יוד וו דלת דלת למטה וכשתכה הנעצם ו"ד על יוד הרי ק' לכן העמידו הקב"ה על ק' אמה ולכן אמר לפני דור הפלגה גבור ציד לפני ה' שפגמו בשם של אדנ"י וע"ז אמר (משלי יח) מגדול עוז ר"ל דור הפלגה שבנו מגדול פגמו בשם של אדני בו ירוץ צדיק זה אברהם שקידש שם שמים עם שבירת הצלמים אצל נמרוד שהוא אמרפל שהפיל אברהם לכבשן האש וקיים אברהם בעצמו (דברים ז) פסילי אלהיהם תשרפון באש מג"ע פ' קס"א ע' במג"ע אופן קס"ב וקס"ט וקפ"א]. ואם נאמר שפסוק מגדול עוז קאי על דור המבול שצוה הקב"ה לבנות לנח תיבה נקראת מגדול עוז והוא בחשבון שם ד' דהיינו כשהכה שם של אדני על שם הוי"ה הרי שיעור הסיבה ש"פ כזה א' של אדני על יוד של הוי"ה הרי י' ד' של אדני על ת' של הוי"ה הרי ך' נ' של אדני על ו' של הוי"ה הרי ש' י' של אדנ"י על ה' של הוי"ה הרי נ' ותמצא בגי' אותיות שכינה עם התיבה בעצמה שהיא דומה לאכסדרה שהוא עולם הזה דומה לה כדאיתא במנחות דף כ"ט לכן אמר בו ירוץ צדיק הוא נח איש צדיק ב"ו ירוץ בגמט' מטטרון שעד (תהלים קמז) מהרה ירוץ דברו של הקב"ה ולקח מדור המבול והתהלך חנוך והוא היה בעיבורו של נח בסוד נח איש צדיק תמים היה דייקא שראה עולם חדש ואח"כ מפרש מי היה את אלהים התהלך נח דייקא אותו דאתמר גביה ויתהלך חנוך את אלהים וזה סוד ונח מצא חן בעיני ה' שהוא סוד חנוך חן עם חשבון הויה שהוא כ"ו ולפי שנח היה ג"כ בדור הפלגה עלייהוקרמיז מגדול עוז שהיה בונה המגדל בו ירוץ צדיק שהוא נח איש צדיק שהוכיחן כי אברהם היה בן נ"ח כשמת נח ובן מ"ח היה בדור הפלגה שהוא סוד אותיות י"ב צירופי בהוי"ה שהוא מ"ח וכתבו הראשונים שפגימת דור הפלגה היתה במלכות שנקנית בשלשים מעלות לכן הציף ים אקינוס דור הפלגה ל' אומות מן עי"ן אומות שנתבלבלו בימי דור הפלגה לפי שפגמו בשם הויה שנרמז בסוד ל' ז"ס מגדול עוז על אות ל' שהוא מגדל עוז פורח באויר שדרש דואג האדומי ת' בעי' כדאיתא (בחלק ד' קו) שאמר דוד (ישעיה לג) איה סופר אה המגדלים צורת המגדל הוא שם ד' צורת למד הוא ב"ו ירוץ צדיק זה אברהם שהיתה מ"ס ע"ז שלו ת' פרקים כדאיתא (בע"ז) שהיא לקביל ת' בעיי' ל' שהם ת' בתי דינין דחציבין וקובליהון הן הם סוד ארבע מאות שקל כסף ל' לעפרון רע עין לכן אמר בו זה אברהם שידע לבטל כל כחות הטומאה של (עובדיה א) בית עשיו לקש ובית יעקב אש ר"ל באשו של יעקב הציל אברהם מכבשן אש כמ"ש על פסוק (ישעיה כט) אשר פדה את אברהם ונמרוד שהיה גבור ציד ר"ל שכחו היה כח של עשו שהוא איש ציד לכן הרג עשו את נמרוד גבור ציד ולקח הבגדים של אד"ה ממנו ויעקב קנה הבכורה באותו הפרק שבה תלוי בגדי כהונה נמצא שבית עשו לקש שהם ארבעה מאות איש של עשו הן הן ת' בתי דינין של נמרוד שירש עשו ממנו לכן אותן הלמד שנחסרו בדור הפלגה השלים הקב"ה באברהם וזה סוד בראשית יח) ואברה' היו יהי' לגוי גדול [מג"ע אופן רל"ו קפא שדרשו חז"ל לא פחות עלמין מתלתין צדיקים וקשה מה ענין זה לסדום אבל לפי שאנשי סדום היה מגלגול דור הפלגה וזה סוד ואנשי העיר אנשי סדום ר"ל שאנשי סדום אנשי העיר שבנו המגדול ולפי שבוני המגדול נחסרו ל' אומות שהציף הים השלים הקב"ה באברהם דהיינו י"ו בני קטורה וי"ב בני ישמעאל וב' בני יצחק ולכן אמר מגדול עוז בונה המגדול פגמו בשם ד' שהוא צורת ל' שנקרא מגדול לכן פגעה בה יד ה' שהיא המלכות שנקנית בלמד מעלות וחסרו מהם ל' אומות בו ירוץ צדיק זה אברהם שהימלך את השכינה שנקראת מלכות בכל אבריו כמנין אברהם בגימטר' רמ"ח ולכן לא היה אדם שקראו להקב"ה אדני עד אברהם כמ"ש דניאל (דניאל ט) למען אדני למען אברהם שקרא להקב"ה אדני ומ"ש (במס' נדרים דף לב) לבסוף מלך על רמ"ח איברים ר"ל שהימלך השכינה על כל אבר ואבר בסוד (תהלים קג) מלכותו בכל משלה לכן זכה הוא להשלים ל' אומות שנחסרו עבור מלכות שנקנית בל' מעלות לכן קודם מפלת סדום אמר ואברהם היו יהיה שהוא ישלים חשבון יהי"ה שהם ל' אומות שנחסרו מדור הפלגה שהם גלגול סדום וז"ש ונברכו בך כל גויי הארצות ל' הבריכה. וטעם שנפדרו לע' אומות לפי שחטא אד"הר היה אור באלף ואח"כ עור בעין וילבישם אותם וממנו נמרוד כתנות עור בעין והן בגדים של אד"הר שלבש נמרוד והיה מתיראין ממנו כל חית השדה והוא סוד הזיו"י של ע' קליפין לכן נפרדו לע' שרים ואברהם היה תיקן אור באלף לכן אמר אברהם (בראשית יא) אנכי עפר ואפר מן עפר שהוא בעין עשה אפד בא' וזה זכה משעה שנשלך לכבשן אש ונעשה אפר מקלה וזה נרמז במלת על כן יאמר ר"ל מלת על תמן קומת של א"ה שהוא ק' והם חטאו בחטא של אד"ה ונדמה ע' קליפין כמנין כ"ן לכן נחסרו מן עין אומות ל' כמנין על. ואברהם שהוא תיקן דור הפלגה אמר (בראשית יח) כי על כן עברתם על עבדכם אמרו רז"ל כל מקום שנאמר על כן מרובה באוכלסין ולכן (דברים לב) בהפרידו בני אדם שהוא דור הפלג' (שם) יצב גבולות עמים למב"י שהם ע' כנגד ע' שרים שלמעלה לפי שסנחריב הוא גלגול נמרוד שבימי נמרוד היה הניפוץ ובימי סנחריב היה הבלבול ונרמז סוד זה בפרשת הפלגה (בראשית י) מן הארץ ההוא יצא אשור ר"ל סנחרב מלך אשור היה מגלגול דור הפלגה שהוא נמרוד ומן אותו הארץ יצא מלך אשור ולכן נקרא אמרפל שהוא סנחרב הנקרא פיל ואמרו בגמ' שהוא גוג ומגוג שיבא עם ע' אומות וילחם על ה' ועל משיחו וזה נרמז במלת על כן יאמר לעתיד לבא דאתמר בספר מלחמות ה' שהוא על מלחמות לעתיד ונמרוד גבור ציד לפני ה' ר"ל על ה' ועל משיח ולכן במזמור שלפניו אמר (תלים א) על כן לא יקומו רשעים במשפט על דור הפלגה שהיה מהפלגת רשעים ואח"כ נתגלגלו באנשי סדום שנקראו חטאים וז"ש (שם) וחטאי' בעדת צדיקי' וחוזר ומפרש שהי' אברהם יורש אותן ל' אומות שנחסרו מן ע' אומות של דור הפלגה (שם) כי יודע ה' דרך צדיקי' זה אברהם ודרך רשעים תאבד שהן דור הפלגה ולכן אמר מיד מזמור (שם ב) למה רגשו שהוא על מלחמת גוג ומגוג שהוא מגלגול דור הפלגה ומלחמות ארבע מלכים של אברהם שנעשו עפר שלו חרב וכן יהיה לעתיד בימי משיח כדאיתא (כפרק חלק דף קח) וכמו שהיה אברהם מנצח ארבע מלכים כן לעתיד נכללין בו כל ארבע מלכיות והנה היה אברהם בימי נמרוד כמו חזקיהו בימי סנחריב וכן משיח בימי גוג ומגוג ולכן איתא ובמדרש רבה פ' נשא) הן שבא להם החכמה מעצמה ולא היה להם שום רב. איוב אברהם חזקיהו משיח והענין כי גלגול תרח אבי אברהם שהי' בימי נמרוד בדור הפלגה הי' איוב ונרמז בפסוק (בראשית יא) וימת תרח בחרן ויאמר י"י אל אברהם ר"ת למפרע איוב ולכן נרמז בפסוק (במדבר יג) היש בה עץ זה איוב שהגין אח"כ כעץ על שהי' מתחלה עובד צלמים. ועל אברהם אתמר (תהלים א) והיה כעץ שתול על פלגי מים שהציף ים אוקינוס ל' אומות של רשעים הנרמזים ברישא דקרא הפלגה סדום וחוזר ומפרש הל' אומות השלים אותם אברהם אשר פריו יתן זה ישמעאל שבו השלים י"ב נשיאים ועליהו לא, יבול זה יצחק שהשלים שני גוים יעקב ועשו וכל אשר יעשה יצליח אלו י"ו בני קטורה לאכן הרשעים זה דור הפלגה שנחסרו ל' אומות מהם שהם כמוץ אשר תדפנו רוח שכן הרג אותם אברהם כמוץ שלו בעפר שזרק עליהם ולפי שהיה אברהם דיוקן תרח אביו שנתגלגלו אח"כ באיוב שהיה מן עיין במ"ע אופן קיט] יבמה הוצרך הקב"ה לרמוז בכאן בגלגול איוב ואמרו לך לך מארצך ר"ל כשהיה אברהם בר מאה כמנין לך לך אז זכה איוב להצטרף ולהתגלגל ולבא על זה העולם ולכן היה דומה איוב בענין זה לאברהם שלא היה לו רב רק מעצמו הי' שני כליותיו נובעות כמנין שני רבנים וכן חזקיה בימי סנחריב נדמה בזה לאברהם ואתמר גביה (ישעי' ז) לדעתו מאוס ברע ובחור בטוב וכן משיח בימי גוג ומגוג (שם יא) והריחו ביראת ד' כי ג' המה בדרגא חדא וכו' מא"ח רחוק בקליפה משחית אף חמה ובקדושה ג' אבות אלו שהם מתגרו בג' גולירין בישין אילין. והנה בקעת דורא שם העמיד נבוכדנאצר צלם כי משם נבראו עגבותיו של אד"ה ולכן נקרא שמה שנער ששם ננערו כל הקליפות ולכן נקראת בבל שנתערבו שם הרבה ניצוצות טהורות ולכן היה עיקר תורה שבע"פ בבבל וז"ש (תהלים פז) אזכיר רהב ובבל כמו שהיה במצרים הרבה ניצוצות טהורות תקועות שם עד שהוצרכו ישראל לירד למצרים להוציא משם נצוצות טהורות ומזה הטעם הוצרך אברהם לירד למצרי' כי כבר אמר הקב"ה לאברה' (בראשית יג) קום התהלך בארץ התהלך דייקא והי' תמי' להוציא הנצוצות התקועים בארץ ממש וכמ"ש (בראשית טו) כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם שרמז בר"ת בלל כאתמר גבי בבל כי שם בלל ה' לכן אמר אזכיר רהב ובבל שבבל נדמה בענין זה למצרים שהיה שם נצוצות טהורות וכמו שלא היו יכולין ישראל לקבל תורה שבכתב. כן ג"כ לא יוכל ישראל להשלים תורה שבע"פ עד שהיה בבבל שם נגמר תלמוד רב אשי לכן מיד אחר ירידת אברהם למצרים שהוא היתה עבור תורה שבכתב זכר בתורה בענין ד' מלכים שהיה בעמק המלך על בבל שהיא עמוקה ואמרפל הוא מלך בבל שם זכו ישראל לקבל תורה שבע"פ וזהו סוד שרמז בזה הפרשה הריגת המלכים (בראשית יד) וישמע אברהם כי נשבה אחיו ואת כל 'רכושו 'בן 'אחי אברהם שכתב האר"י ז"ל בס' כוונת שהוא ר"ת רבא שבאותו הפרק נתכונן אברהם להוציא נצוצות של רבא שהיה תקוע בלוט. וקשה מה עניניו לכאן אבל לדידי ניתא שבזו המלחמה מתעסק אברהם להוציא נצוצות של תורה שבע"פ שזכו ישראל בימי אביי ורבא כשהיו בבבל כמו שבירידה ראשונה של מצרים נתעסק להוציא קבלת התורה שבכתב ביציאת מצרים כן בפ' שלאחריה שבהריגת ד' מלכים נתכונן לקבל תורה שבע"פ ולכן אמר במזמור (תהלים פז) ביסוד"תו על הררי קודש על נצוצות קדושים שהם בא"י כמ"ש (שם) ולציון יאמ"ר איש ואיש יולד בה כי שם יסוד של קדושה:

יהי כן י"י עמכ' כאשר אשלח אתכ' וגו' לא כן לכו נא הגברים. במדרש שוחר טוב (משלי טו) שפתי חכמים יזרו דעת אלו ישראל שמייחדים שמו יתברך ערב ובוקר (שם) ולב כסילים לא כן אלו המינים שאומרים טומטום הוא העולם ד"א שפתי חכמים יזרו דעת אלו ישראל שעושים זר לארון שנאמר (שמות כה) ועשית זר זהב לארון ולב כסילים לא כן אלו או"ה שנעשים זרים למקום ד"א ולב כסילים לא כן אמר הקב"ה אני בראתי את העולם בכן שנאמר (בראשית א) ויהי כן ואתם אומרים לא כן חייכם (תהלים א) על כן לא יקומו רשעים במשפט בדרך הדרש על ג' עמודים העולם עומד על זה אמר פרעה מי ומי ההולכים ר"ל מי הם המגינים לפניכם כד"א (שם טו) מי יגור באהליך ומי ישכון בהר קדשך לז"א מי ומי והשיב משה בנערינו תרין ובזקנינו חד שהם ג' אבות יצחק ויעקב נקראו נערים ואברהם זקן חד והם ג' עמודים תורה עבודה ג"ח ולכן דרש מתחילה פסוק שפתי חכמים יזרו על תורה זר של ארון שישראל עוסקים בתורה משא"כ או"ה ד"א על עמוד של עבודה שהוא זר של כתר שכותרין ישראל בתפלתם ובקריאת שמע בכל יום שהוא עמוד העבודה יצחק איזה היא עבודה שבלב הוי אומר זו תפלה ד"א השלישי א"ר יודן אמר הקב"ה אני בראתי עולמים ב"כן שהוא חס"ד בגימ' (שם פט) אמרתי עולם חס"ד יבנה שנאמר ויה"י כ"ן שהוא בגי' מיכא"ל שהוא שר החסד ורשעים אומרים לא כן שאינם מאמינים בחסד אל על כן לא יקומו רשעים במשפט. במדרש רשעים תרין חטאים תרין הרי ארבע מלכיות ע"ז אמר פרעה בכאן אתם אומרים כן יהי כ"ן י"י זה הוא עמכם ולבבו לא כ"ן יחשוב וידמה כי לב רשעים ל"א כ"ן או ענין פסוק זה פרעה אמר לא ידעתי את י"י וכפר בידיעה והקב"ה גילה סוד דעת בימי משה מה שלא (שם קמז) עשה כן לכל גוי ומשפטים בל ידעום לכן אמר הקב"ה ואני ידעתי ז"ש שפתי חכמים יזרו דעת שהם גילוי סוד דעת אבל לב רשעים לא כן שכפרו בידיעת הש"י כן אמר משה למען תדע כי אין כמוני בדרך הפשט שפתי חכמים יזרו דעת לשון זורה (משלי טז) ועל שפתיו יוסיף לקח ר"ל שיחת חולין שלו הכל תורה דעת אף שלא במתכוין יש בשפתיו תורה אבל לב כסילים לא כן ר"ל אע"פ שמשים על לב דברים אין בהם דעת. או להיפך ע"ד (שם יד) בלב נבון תנוח חכמה ז"ש שפתי חכמים יזרו דעה לשון זיארי בגמרא (ע"ז דף ם) שהוא כובש דברים נאמן רוח מכסה דבר אבל לב כסילים לא כן אינו משמר הדברים רק (משלי יא) הולך רכיל מגלה סוד לפי שבני (שמואל ב כג) בליעל כקוץ מנד כמ"ש בזוהר שמי שאינו מסיטרא דקדושה כשאומרים לו קבלה הוא כקוץ מנד שאינו יכול לסבול עד שיזרוק אותו בחוץ ז"ש שפתי חכמים יזרו דעת על סוד הקבלה ולב כסילים לא כן ואינו יכול לסבול אותו כלל א"י לב כסילים לא כן שהוא איסתרא בלגינא שאין אורח שלהם להניח איסתרא בכיס רק בלגינא:

וירא אלקים את בני ישראל וידע אלקים. במדרש והובא בילקוט ראובני וירא אלהים את בני ישראל ר׳ יהודא בן לקיש אומר ראה שעושין תשובה והם לא ראו זא״ז וידע אלקים הוא ידע והם לא ידעו זה מזה ר״א אביו ר׳ יוסי בן דורמסקית ראה שהם עתידים להכניסו וכ״כ למה מכח התשובה יש לפרש מה שאמר שלא ראו זא״ז היינו שעשו תשובה ואמרינן ביומא פ׳ יום הכיפורים כתוב אחד אומר אשרי נשוי פשע כסוי חטאה וכתוב אחד אומר מכסה פשעיו לא יצלח לא קשיא כאן בחטא מפורסם וכו׳ היינו דקאמר ם לא ראו זא״ז שעש׳ תשובה אע״ג דכתיב מכסה פשעיו לא יצלח ע״ז אמר וידע אלהים שהם לא ידעו זא״ז מן החטא לכן הוצרכו לעשות תשובה בצרה ויש לפרש דברי ר״א שכבר ידוע קו׳ הקדמונים הידיעה והבחירה המה סותרים זא״ז ותירצו כי ידיעת הרעה אינו מכריח שהרי דב׳ לרע שיצא מפי הקב״ה חוזר כדכתיב ולא שייך ידיעה ברעה שהיא מצדה שקר ואין לשקר ידיעה וכבר פרשנו בזה מה דכתיב על כן לא יקומו רשעים במשפט וגו׳ שלא יטענו הרשעים כי רשעותן וצדקת הצדיקים היא מוכרח מאת מחמת הש״י וע״ז אמר כי יודע ה׳ דרך צדיקים שבזה שייך ידיעה ובאמת מתן שכרם אינו אלא דרך מתנת חנם כמו שאמר ולך ה׳ חסד וגו׳ אבל ודרך רשעים תאבד שאין לכם הכרח וכבר כתבנו דמטעם זה אחז״ל שהתשובה מהפך זדונות לזכיות דכתיב שובו בנים שובבים מעיקרא שובבים אתם ומפני שהתשובה היא מ״ע שבתורה והוא מוכרח מחמת ידיעת הש״י וכיון שאי אפשר לאדם לעשות תשובה אם לא שחטא קודם נמצא גם החטא הי׳ בהכרח וזהו דמעיקרא שובבים ולפי״ז י״ל הא דקאמר ר״א ראה שעתידים לחטוא אין הכונה במה שעתידין לחטוא אח״כ דהא כתיב באשר הוא שם דאין הקב״ה מעניש קודם החטא אלא דמפרש קרא שמטעם זה נעשה להם עונות כזכיות מפני שקודם שחטאו במצאים כבר גלוי וידוע לפניו שיחטאו נמצא היו מוכרחים על החטא והיינו דקאמר וכל כך למה דהא לא שייך ידיעה בחטא אלא מפני התשובה נעשו כדמעיקרא שובבים כדאמרן נ״ל והיינו דקאמר וידע אלהים: