פרשנות מצטטת על תהילים ג:ג

ד. מגדול ישועות מלכו וכו'. אפשר דכשיסתכל האדם בענין בת שבע יראה בהדרגה היא העולה בסדר המדרגה מעלה על גבי מעלה דהיינו בתחילה לא אסורה ונשארה אשת דוד הע"ה. ואח"כ נולד שלמה ואח"כ מלך שלמה ואח"כ נראה אליו ה' ונתן לו החכמה והמדע והעושר והכבוד ואח"כ בנה בית המקדש. ונמצא דמה שהיו אומרים על זה אויבי דוד אין ישועתה לו. מלבד שהי"ל ישועה אלא שהיה מגדיל והולך בהדרגה ישועה זו לאט לאט מעלה על גבי מעלה וז"ש מגדיל ישועות מלכו. כי ישועה פרה ורבה וחדא מגו חדא הולכת וגדלה וזהו ישועות רבות ונעשה מגדול וכתיב מגדיל שהיה בהדרגה וקורין מגדול ישועות.

וכבודי לעפר ישכן סלה: וכבודי הוא נפשי. ומחשבתו שישכין כבודי לעפר. ואף על פי שהנפש לא תשכון בעפר במות האדם, הוא על דרך משל, כמו: דבקה לעפר נפשי (תהלים קיט כה). או לפי מחשבת האויב, כי יחשוב שאין לנפשי תקומה, כי יחשבני לרשע ואיש דמים. ומלת סלה פרשתיה (תהלים ג ג) שהיא הרמת הקול בנגון, ואין לה טעם בענין שהיא בו; ואיני צריך לפרש אותה בכל מקום.

ואמ׳ שיאמר כל א׳ מהם עתה ידעתי כי הושיע ה׳ משיחו ר״ל שמה׳ תשועתו ולא כדברי האומרים אין ישועתה לו באלהים (תה׳ ג׳) שהרי במתי מעט היה מפיל רבבות והוא ענין אלה ברכב ואלה בסוסים וגו׳.