פרשנות מצטטת על תהילים ג:ד

ובני ישראל יוצאים ביד רמה וגו'. היא זרוע ה' ההולכת עם ישראל כמו שאמרו רז"ל יצאו למדבר שכינה עמהם שנאמר וה' הולך לפניהם יומם. ודע כי כשהקב"ה רוצה לעקור אומה ולהשפילה משפיל השר שלה תחלה במרום כמו שאמרו רז"ל אין אומה נופלת אלא אם כן נופל שרה תחלה שנאמר יפקוד ה' על צבא המרום וגו' (ישעיה כד כא) וכשממעט השפע מזה ומרבה לזה או מתבטלין הממונין כשיגיע ממונה אחר לבטלן אז היא מלחמה בין מלכי האדמה זהו שנאמר ותגדל עד צבא השמים ותפל ארצה מן הצבא ומן הכוכבים ותרמסם (דניאל ח י') להודיע כשלקו הממונים למעלה עכ"פ לוקין אותם שהן תחת ממשלתן. ואמרו רז"ל בפסיקתא קל מן שמיא נפל מהו קל אמר רבי יוסי בן חלפתא השר שלו קל היה שמו זהו קל מן שמיא נפל. ודע והאמן כי כשרדף פרעה אחרי ישראל כל המלחמה היתה למעלה ולמטה זהו ויקח שש מאות רכב בחור וכל רכב מצרים כי שר של מצרים נתחבר עם סמאל ונתוספו לו שש מאות לבד רכב מצרים זהו וכל רכב מצרים ובאו להלחם עם אדנ"י שנאמר ה' ילחם לכם וגו'. ולפי שהיו ישראל סרבנים על הים לפיכך היתה מלחמת השרים קשה ואז לבש הקב"ה שלשה מיני מלבושים. לבוש מלכות לתפארת גאון יעקב. לבוש החסד מצד אברהם להציל בניו. לבוש מלחמה מצד הגבורה להלחם עם מרכבות של מצרים וסמאל הרשע. ואלו השלשה מלבושים הם בסוד ויסע ויבא ויט זהו סוד ויסר את אופן מרכבותיו הם האופנים העליונים שהיו מנהיגים למצרים שלמטה במרוצה ובהשברם נשברו כחותם למטה. ואז אמרו אנוסה מפני ישראל כי ה' נלחם להם במצרים של מעלה. ואמרו רז"ל אמר הקב"ה כשאני גואל אתכם אני נפרע משריהם תחלה ואח"כ מהם שנאמר יפקוד ה' על צבא המרום במרום ואחר כך על מלכי האדמה ואני עושה בהם שאוסר אותן שנאמר לאסור מלכיהם בזיקים (תהלים קמט ח') ולמה אני עושה לשרי האומות כך שהן מתקיימין עליהם כשהן יוצאין למלחמה כך אתה מוצא בשעה שהיו המצריים רודפין אחר ישראל תלו ישראל את עיניהם וראו שרן של מצרים פורח באוירא מזויין למלחמה שנאמר וישאו בני ישראל את עיניהם והנה מצרים נוסע אחריהם נוסעין אין כתיב כאן אלא נוסע זה שר של מצרים התחילו מתייראין ממנו אמר להן הקב"ה מזה אתם מתייראין חייכם לו אני משקיע תחלה סוסיהם ורוכביהם אין כתיב כאן אלא סוס ורוכבו. וכן בסיחון הוא אומר ראה החלותי תת לפניך את סיחון שהראהו שרו כפות ומונח לפניו זהו סוד כי רותה בשמים חרבי הנה על אדום תרד וגו' (ישעיה לד ה). זהו מאמרם ז"ל בספר היכלות על סמאל שר של רומי וכחותיו ושמורה לו נקמה להנקם ממנו עד שיגיע יפקוד י"י על צבא המרום במרום שהוא נשחט ומוטל הוא וכל שרי מלכיות במרום כגדיים וכבשים של יום הכיפורים והוא שנאמר מן שמים נלחמו הכוכבים ממסלותם נלחמו עם סיסרא (שופטים ה כ'). זהו יקרא אל השמים מעל ואל הארץ לדין עמו (תהלים ג ד'). ודע כי ראוייה היתה יציאת מצרים להיות בה בקיעת הים ולטבוע בו פרעה וחילו ולהיעשות ע"י המטה שנאמר ואתה הרם את מטך ונטה את ידך על הים ובקעהו וכבר רמזתי לך ענין המטה והים. ומן הג' פסוקים הנזכרים ידעת שיוצא שם של ע"ב הנקראים לבעלי הקבלה ע"ב גשרים וכל גשר וגשר יש לו שם ידוע מן הע"ב שמות והגשרים מתדבקין זה בזה באדיקות המתמצע עד שיעשה בהם ליחלוח ומשם נובעין המים העליונים עד שנעשין כמין אבן הבדולח ומתפרדין ונכנסין בתוך הגשרים. ובתפלת ר' נחוניא בן הקנה אמר אתה יחיד בסתר הזוהר הוא המתחלק לע"ב גשרים שהם מורים על זיעת החיות ומהם המים העליונים ונקראת ספירה רביעית היא חסד וכל גשר וגשר יש לו שם ידוע והם מוכתרים מבוררים בתיבות יוצאין מן הכח אל הפועל וכו'. ובאותיות השם המיוחד תמצא מספר ע"ב. כיצד י' י"ה יה"ו יהו"ה. והטעם שלא להפריד הנאצל מן המאציל:

נחזור לשמעתין מאחר שיעקב זכה לתקן סוד ויצר וייצ"ר י"י אלקים את האד"ם לכן נרמז כאן ינו"ם ול"א ייש"ן (איוב כז) יכין וצדי"ק ילב"ש יחננו ויברכנו יא"ר שבזה (תהלים קמו) יתו"ם ואלמנ"ה יעוד"ד ישקי"ט ומי ירש"יע (ישעיה כז) יצי"ץ ופר"ח ישראל וכמוהם רבים לכן רבקה אמו אמרה מזמור (תהלים צא) יושב בסתר עליון בשעה שנכנס לאביו כדאיתא במדרש והטעם לפי שיעקב אמר הן עשו אחי איש שעיר ארז"ל גבר שערן ובכל מקום שהלך שטנו עמו כי בדרך שאדם רוצה לילך מוליכין אותו לכן מיד כשיצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה לא הגיד מי הלך אלא סמאל הלך לבלבלו ולקטרגו ולהאבק עמו וכן כשבא עשו לאביו בא סמאל עמו וגיהנם בידו ויחרד יצחק מאוד זה מלאך המות הוצרכה אמו לבקש עליו שיציל אותו הקב"ה מכל ז' מלכים שמלכו בארץ אדום שמבוארין באותו מזמור כמבואר בהיכלי התמורות של רמב"ן שעל כל אחד מז' מלכים א' דוד באותו מזמור לקבלייהו לכן הוצרכה רבקה אז לבקש שיר של פגעים ולפי שהלך לתקן חטא אד"הר שקלקל בנפש רוח נשמה שבאין מתלת קושרי קשרין אכתריא"ל מטטרו"ן סנדלפו"ן שעל שלשתן א' יעקב מה נורא המקום הזה בגי' אלף רנ"ו שהתקין כל הג' קטרין הנרמזין בג"פ מקום ויעקב ביקש ב' כרובין להוליד מן רחל שהם חנו"ך אליה"ו בגי' סולם (קהלת י) עוף השמים יוליך את הקו"ל לכן נטל ב' אבנים כנגד זה אמר במזמור ה' שומריך נגד שמר ישראל (ישעי' כא) אמר שומר אתא בוקר שומר השער הוא חנו"ך לנער י"י צלך זה אליה"ו הנביא בגימ' צל שיצא משבע בנימין ז"ש על יד ימינך על בנימין שנולד בארץ הנגב כמ"ש רש"י. אל" ינום" שומריך" ס"ת למ"ך שכתב בזוהר שהוא מלאך המות וכן (תהלים צא) על" כפים" ישאונך" ס"ת למ"ך "יושב "בסתר "עליון ר"ת בי"ע כי תיקון יעקב נפש רוח נשמה מג' קטרין אלו לכן בגי' תת"קע ד' ישב בסתר ובפסוק זה שלשתן רמוזין בסת"ר בגי' אכתריא"ל בצ"ל בגי' אליה"ו הנבי"א שהוא דרגי' דסנדלפון שד"י בגי' מטטרון הרי ג' קטרין של ג' עולמות בי"ע נפש רוח נשמה נרמזו בפסוק זה אומר לד' מחסי בשעה שאמר יצחק ואברככה לפני ה' אזדעזע כורסייא ברקיע ונפסק שילך מיכאל עמו ז"ש אומר לד' מחסי זה הי' מחסי שהזכיר יצחק שם של ד' אמר מחסי נגד אברהם כל לשון חסיה מסטרא דאברהם מצדתי מסטרא דיצחק מצודה פרוסה על כל החיים אלהי אבטח בו נגד יעקב והם שורה שניטלה מן שלשה עולמות אלו יפול מצדך אלף ורבבה מימינך לפי שמרכבה עליונה כ"ב אלף כמ"ש ויש כ"ב במקום ההוא למטה האדם מוקף כ"ב רתיכין אלו משמאל אלף ורבבה שהוא חצי המרכבה רק בעיניך תביט רמזה לו על מראה הסלם שאז אמר (שם קכא) אשא עיני אל ההרים אז כשהביט בעיניו הראה לו שלומת רשעים רק בעיניך הביט כשמסתלק הקן של רחמים שהוא החסדים אז ושלומת רשעים תראה כי כל מקום שנתנו חכמים עיניהם או מיתה או עוני כי אתה ה' מחסי כי יש באדם צורת אלף תרין עיינין ואף הוא ה"ו והוא שם של ד' חשבון כ"ו ומסלק הו' למעלה שהוא קו הרחמים אזי שלומת רשעים תראה ז"ש רק בעיניך למעט החוטם ז"ש עליון שמת מעוניך שאז ראה והנה ד' נצב עליו כי מלאכיו יצוה לך שראה מלאכי אלקים עולים ויורדים בו לא האונה אליך רעה נוקבי' דסמאל ונגע לא יקרב זה סמאל ס"לם "סמאל "לילית "מחלת כי על שניהם הי' מצטער יעקב על שרימה לעשו ב' פעמים בלקיחת ברכה על לילית אשה רעה ועל לקיחת בכורה מן סמאל ולפי שרבקה הוצרכה לבטל כח הלילית התחילה מתחלה ברעה ואחר כך בנגע כי מלאכיו יצוה לך ב' מלאכים מן מרכבה עליונה ירדו מיכאל ואוריאל על כפים ישאונך כדאיתא במדרש לך לך שב' מלאכים הגביהו ידיו של יעקב שהיה כשעוה פן תגוף באבן רגליך (משלי ג) רגליך לא תגוף (ישעיה ח) באבן נגף אבן גדולה אשר על פי הבאר ויעקב א' והאבן הגלות 'על 'שחל 'ופתן ר"ת עש"ו יש לו ד' נשים שסודם אלמ"ן (ירמיה נא) כי לא אלמן ישראל מאלהיו אגרת "לילית "מחלת "נעמה הם ד' קליפות שכתוב בפר' בראשיה שחל פתן כפיר תנין ונרמז בס"ת אל" ההרים" מאין" יבא" עזרי והקב"ה השיב "כי "בי חשק בגי' שם של מ"ב ויצא יעקב מבאר שבע ז' שמהן (הושע יג) שחתך ישראל כי בי בעזרך שם של מ"ב מגין עלינו כמ"ש ד' צ"ב"א"ו"ת" עמנו צירוף בן ארבעים ושתים תיבות כי הוא אלקי יעקב סלה,. כי ידע שמי שם שלישי של מ"ב חציו האחרון שהוא נגד יעקב יומא תליתאי (תהלים ט) ויבטחו בך יודעי שמך כי יקראני ואענהו שא'אל ד' בצרתה לי קראתי ויענני אחלצהו מן הצרה ואכבדהו ליתן לו כבוד כמ"ש (תהלים ג) כבודי ומרים ראשי גם ראה סלם מטטרו"ן (שם סג) כן בקדש" חזיתיך לראות עזך וכבודך. עמו ואנכי בצרה כמ"ש אחר כך הנה אנכי עמך ולפי שעשו בא על גופו חלצני ד' מאדם רע על גוף (שם ו) שובה ד' חלצה נפשי עז"א הצילני מיד אחי מיד עשו ונגד ממון א' מאיש חמסים תנצרני ז"ש אחלצהו מן גוף ואכבדהו בממון נגד חיים אורך ימים אשביעהו ונגד ממון ואראהו בישועתי גם נרמזו בפסוק כי בי חשק ואפלטהו כל הג' דיעות במנין אבנים מי שאמר י"ב אבנים א' כי ב"י חשק על י"ב צירופי הוי"ה שהם חשוקים במרכבה העליונה מי שאמר ג' אבנים שיהיה הוא מדה שלישית המחשקת ומחברת ב' מדות יחד יעקב איש תם יושב אוהלים תרין יחד ז"ש כי בי חשק ע"ד (דברים י) רק באבותיך חשק וכנגד מי שאמר שני אבנים לקח לידע שלא יהיה פסולת בזרעו רק איש תם בלא פסולת ז"ש ואפלטהו ה"ו הן הן ב' אבנים של שם בן ד' שעם ישראל בגלות כמ"ש אחר כך עמו אנכי בצרה ע"ד (משלי ג) בכל דרכיך דע"הו דע ה"ו שהיא השכינה. או על זה הדרך נרמזו שלשתן מ"ד ג' אבנים כי בי חשק ואפלטהו רק באבותיך חשק ד' וכנגד מי שאמר י"ב אבנים שהם כנגד י"ב צירופי הוי"ה שהם כנגד י"ב בנים אמר אשגבהו כי ידע שמי על שמות ההוי"ה י"ב שהם גי' יש"ב בסתר עליון וכנגד ב' אבנים לראות אם לא יהיה פסולת בבניו שהשכינה תהי' תמיד בצלם הן הן ב' אותיות השם וה' אמר יקראני ואענהו עמו אנכי בצרה וזה רמזה על יציאתו מן הגלות אחלצהו ואכבדהו ולפי שיעקב סילק אח"כ ברכות לבסוף יומיא ברכות שלעולם הבא ז"ש אורך ימים אשביעהו אריכות ימים בעו"הב ובעולם הזה מקוימין הברכות רק ואראהו בישועתי לע"ל (תהלים ג) לה' הישועה אז מקוים על עמך ברכתיך בא אחיך במרמה ויקח ברכתיך ואז יקויימו הברכות (מיכה ה) והיה שארית יעקב בקרב עמים רבים ויקח מאבני המקום סוד י"ב תיבות של שמע יחודא עילאה וברוך יחודא תתאה לכן לקח י"ב אבנים וישם מראשותיו ראשי אתוון של יחוד ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד שתיקון יעקב הוא חנו"ך מטטרון יחודא תתאה בסוד ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה נדרש בזוהר (בראשית ב) על כן יעזב איש את אביו ואת אמו שהוא יהודא עילאה ו' תיבין שמע הוא יחוד אבא ואמא ודבק באשתו יחודא תתאה וישכב במקום ההוא הוא ראשי אתוון של (דברים ו) שמע ישראל ד' אלקינו ד' אחד הוא סוד או"א שהוא סוד שמות ד' אלקינו ד' אד"ני בגי' באר. ז"ש וישכב במקום ההוא שאבני המקום של יחוד שמע הוא בראשי אתוון סודו ישכ"ב בגי' (תהלים צג) ד' מלך גאות לב"ש ולפי שיעקב תיקון יחוד ברוך שם כבוד שהוא רזא דחנוך בן ירד שהוא תופר מנעלים ועל כל תפירה א' ברוך שם כבוד לכן הראה לו הקב"ה אחר כך סוד סלם שהוא מטטרון שמלאכי אלקים עולים ויורדים בו כי ו' תיבין ביחוד עילאה ו' תיבין ביחודא תתאה מלאכי אלקים מיחודא תתאה עולים ואחר כן אמר אכן יש ה' במקום הזה שמלאכים דקב"ה יורדים לתתא כי בא השמש שש"ה מול שש"ה עז"א:

בתיקונים אליעזר ביני לא תצפה לרגלי דמשיחא עד דתתחזי קשת בג' גוונים כה"א וראיתיה לזכור ברית עולם ז"ש וזכרתי את בריתי יעקב ירוק ואף את בריתי יצחק סמוק ואף את בריתי אברהם חוור אז והארץ אזכור לקיים קרא וראיתיה לזכור ברית עולם וכמ"ש דוד (תהלים ג) ואתה י"י מג"ן בעדי אז זמן הגאולה (שם) כבודי ומרים ראשי ואלו ג' גוונין הן סוד מיכאל ג"בריאל נ"וריאל לבן אדום ירוק והוצרך להתחיל מלמטה למעלה (משלי טו) בית גאים י'ס'ח י"י י"רוק ס"ומק חוור א"ף ג"ם ז"את ר"ת אג"ז בהיותם בארץ אויביהם אז (ישעיה נ) אלביש שמים קדרות ושק אשים כסותם דמתלבש בג' גוונין אחרים שהם טחולמרה כבד והן משחית אף חמה שכינה הוא כדמות נשמה לכל ישראל וישראל הם גוף אחד כשם כשרוצה הקב"ה לייסר את האדם הנשמה סובלת צרת היסורים כן השכינה סובלת צער ישראל ז"ש ואף גם זאת בהיותם בארץ אויביהם לא מאסתים וגו' לכלותם שהיא השכינה שלא תסבול עול השיעבוד

שכת בעדו. הגנת בעדו כמחיצה זו כמו הסר משוכתו (ישעיהו ה׳:ה׳) מחיצתו וכל בעד האמור בלשון עברי אינו אלא לשון כנגדו ובפניו כמו וכפר בעדו (ויקרא ט״ז:ו׳) קנח העון כנגדך ובפניך להיות הכפרה מגן בעדך וכן ה' מגן בעדי (תהילים ג׳:ד׳):

ויסגור ה' בעדו. הֵגֵן עָלָיו שֶׁלֹּא יִשְׁבְּרוּהָ, הִקִּיף הַתֵּבָה דֻּבִּים וַאֲרָיוֹת וְהָיוּ הוֹרְגִים בָּהֶם; וּפְשׁוּטוֹ שֶׁל מִקְרָא סָגַר כְּנֶגֶדוֹ מִן הַמַּיִם, וְכֵן כָּל בְּעַד שֶׁבַּמִּקְרָא לְשׁוֹן כְּנֶגֶד הוּא, בְּעַד כָּל רֶחֶם (בראשית כ׳:י״ח), בַּעֲדֵךְ וּבְעַד בָּנַיִךְ (מ"ב ד'), עוֹר בְּעַד עוֹר (איוב ב'), מָגֵן בַּעֲדִי (תהלים ג'), הִתְפַּלֵּל בְּעַד עֲבָדֶיךָ (שמואל א' י"ב) – כְּנֶגֶד עֲבָדֶיךָ: