פרשנות מצטטת על תהילים ג:ח

במדרש וחמשים עלו בני ישראל מארץ מצרים. ראוים היו מצרים ללקות על הים בחמשים מכות כמו במצרים וכו' וכתב בספר ר"א מגרמיזא על פסוק (שם עט) נגד אבותיו מתחיל בנ' וסיים בנ'. (משלי יז) תחת גערה במבין מהכות כסיל מאה. לכן אמר במדרש משל לדג מבאיש זוכר שם ק' מכות שהיו ראוים המצרים ללקות רק אחר שחטאו ואמרו מה זאת והוסיפו ב' שלישים אף כן הוסיף להם ב' שלישים ולקו בר"ן מכות על הים ונ' במצרים הרי לקו ש' מכות לפי שעל כל אחד מישראל היו ש' מצרים לכן נפרע הקב"ה על ש' ילדים שהמית פרעה בכל יום ויום (תהלים ג) שיני רשעים שברת. וכן דומה שר של מצרים נעשה שר של גיהנם ש' פרסה על ש' פרסה ובזה נתקיים (שם קה) ושבועתו לישחק בשין שורקה בזה הראה הקב"ה ליעקב בשעת ירידתו למצרים ויאמר אלהים לישראל תגין על ש' של לישראל שהראה הקב"ה פורענותן של מצרים לפי שזבח לאלהי אביו יצחק. לכן הראה לו תגין על ש' שגלות מצרים לא יהיה רק רד"ו על צ' של יצחק הרי ש' של ישחק. גם הראה לו ש' מכות שילקה לפרעה. וכן גלות אחרון של עשו הכל ש' כדאיתא במגילה גבי גרממיה של אדום ע"ש ז' תגין של ש' רומזין על גלות של עשו שהוא ז' פעמים רד"ו:

שניך כעדר הקצובות מילין קצובין כו'. הענין ושנייך הן עורכי המלחמה וכמו שאמר הכתוב (תהילים ג, ח) כי הכית את כל אויבי לחי שיני וגו', נמצא נקרא מי שרוצה לאבד את חברו בלשון שן, וכן עורכי מלחמה קראן בכנוי זה שאוכלים את אויביהם (הגר"א). וקאמר שניך העם העורכים מלחמה שהלכו למדין היו קצובות במספר כל אחת לבדה שנים עשר אלף בנדבה ושנים עשר אלף במסירה, כעדר שקצובות במנין כל עדר לבדה:

ועוד בגמרא (מגילה טו:) "ויושט המלך לאסתר את שרביט" (אסתר ה, ב), אמר רבי ירמיה בר אבא, שתי אמות היו, והעמידו על י"ב, ואמרי לה על י"ו. רבי יהושע בן לוי אמר, כ"ד, ואמרי לה כ"ח. ורב חסדא אמר ס'*. וכן אתה מוצא באמתה של בת פרעה. וכן אתה מוצא בשיני רשעים, דכתיב "שיני רשעים* שברת" (תהלים ג, ח). ואמר ריש לקיש, אל תקרי "שברת" אלא "שרבבת". רבה בר עפרון אמר משום רבי אלעזר ששמע מרבו, ורבו מרבו, מאתים. וכך הוא הגרסא הנכונה עד מאתים.