ק֘וּמָ֤ה יְהוָ֨ה ׀ בְּאַפֶּ֗ךָ הִ֭נָּשֵׂא בְּעַבְר֣וֹת צוֹרְרָ֑י וְע֥וּרָה אֵ֝לַ֗י מִשְׁפָּ֥ט צִוִּֽיתָ׃
מגלה עמוקות
או תתן לך. גם כן לא פחות עלמא מתלתין צדיקים (בראשית יח) ואברהם היו יהי"ה ובזוהר חדש א' צריך להיות עשרים צדיקים שאמר לו המלאך שאין שם עשרים באותו דור וכן דרכי התשובה ל' יום ואח"כ ך' יום וכל אחד נחלק לי' ז"ש בכל שעריך ר"ל שערים שלך גם כן בירושלים דלעילא הם גם כן בזה השיעור גובהן ל' אבל אינו חקוק בהם רק י' בגובה עשרים ז"ש בכל שעריך אשר י"י אלקיך נותן לך לשבטיך שרש כל אותן שערים אשר לע"ל הקב"ה נותן לך לשבטיך ונרמז במלת ל"ך שהם שיעור ל' וך' (חולין נז) ר"ש בן חלפתא שהיה עסקן בדברים וראה ענין הנמלה לתרץ קושיית התוס' על ההוא תלמיד שלא האמין לר"י בענין שערי ירושלים בפרק הספינה ובחלק ותירוצים שרצה לברר הלא שלמה ברוח הקודש אמרה ויש ליישב לפי שאמר הכתוב (משלי ו) לך אל נמלה הרי שציוה לילך אליה ולראות דרכיה ואז חיכם ובעיניו יראה שאין לה קצין שוטר ומושל לכן הלך הוא וראה שכן צותה תורה לילך ולראות בדרכיה (חולין סג) ור' יוחנן כשראה נמלה אמר (תהלים לו) צדקתך כהררי אל. שלך אמר (שם) משפטיך תהום רבה ללשון השני שפירש רש"י שמזונותם בלא טורח והוא ע"ד שאמר סוף (קידושין דף פא) מה אלו מתפרנסין שלא בצער וכו' אלא שהרעותי את מעשי ז"ש לך אל נמלה ע"ש בענין רשב"י (ילקוט קלד) שמצא בבור של נמלים ש' כורין והלא בשעה שיצא מן המערה (בשבת פ' במה מדליקין דף לד) כשראה בעולם שהיו חורשין בשדה העניש אותם מיד ואמר מניחין חיי עולם ועוסקין בחיי שעה ואיך עלה אל לבם לספר מעשה שמצאו בבור של נמלה ש' כורין אבל ענין נמלה הוא קליפת עשו שמנו חז"ל בפ' קמא דמגילה (דף ז) שיש ענינו ומנינו על ש' כרכים עליו נאמר (תהלים קיב) רשע יראה וכעס יחרק שיני"ו בגימטרי' עש"ו לכן (פסחים יח) ש' גמלים טועני אקלידי דאוצרות של קרח ג"כ ש' בגימטריא רו"ת אלקי"ם יצחק שיניקת עשו ממנו ב"ן אברה"ם והוא סוד (בראשית ו) שלש מאות אמה אורך התיבה שהיא בנויה על עולם בכללו על שם של אלקי"ם מילוי אל"ף למ"ד ה"י יו"ד מ"ם בגימטרי' ש' ולכן חדרים של גיהנם על ש' פרסה. במדרש כונן וחורק ש' שורקת של יצחק בספר תהלים ועל אותה נמלה רמז רשב"י שילך עצל וילמוד ממעשה נמלה שכנסה ש' כורין לענוש לעושי רשעה כרשעתו ולקבל זה (דברים כח) וראו כל עמי הארץ כי שם י"י נקרא עליך זה ש' של תפילין. בעסק ר"ש בן חלפתא בפ' אלו טריפות שהיה רוצה לידע ולברר שאין השגחה פרטיות לכל נמלה בפני עצמה רק במלכה וכן הגוים שנמשלו לנמלה עליהם אומר (תהלים לג) משמים הביט י"י וגו' בדרך כלל על בני אדם אבל (שם) ממכון שבתו השגיח אל כל יושבי הארץ הם ישראל במה שברא כל ארץ בשבילם עליהם השגחה פרטיות לך אל נמלה עצל נמשלו ישראל לנמלה (ישעיה מא) אל תיראי תולעת יעקב שאין בהם כח אלא בפיהם (זכריה יג) והיה בכל הארץ נאום ד' פי שנים בה יכרתו יגועו כי אברהם ויעקב שניהם יאמרו ימחו על קדושת שמך אבל (שם) והשלישי' יות' בה זה יצחק (ישעיה סג) כי אתה אבינו וכן ג' בתי' של נמלה באמצעי משמרת שלה אבל לא בעליון זה אברהם מפני הדלף וטורד לא בסבי טעמא ולא בהחהון זה יעקב מפני הטינא לא בדרדקי עצה או יאמר ע"ד מ"ש בפרק כל כתבי כל המענג השבה זוכה לנחלה בלא מצרים לא כאברהם ולא כיצחק ז"ש והיה בכל הארץ נאום י"י פי שנים הן אברהם ויצחק בה יכרתו נחל' שלהם שיש לה גבול ונכר' הנחלה אבל והשלישית זה יעקב יותר בה שלא יכרת רק אין לה גבול או ע"ד הזוהר פ' וירא שאברהם ויצחק אין רוצין לקבל אולפן דנשמתא דצדיקיא עד שילך יעקב (תהלים כד) מבקשי פניך והשלישית יותר זה יעקב (משלי ו) לך אל נמלה עצל וגו' אשר אין לה לא קצין ולא שומר ולא מושל ג' לשונות נגד ג' בתים שיש לנמלה עשו נדמה לנמלה שיש לו ג' גוליירין סי מא"ח רחוק ואינו עושה כלום רק באמצעי שהוא אף שהוא העיקר על כן ד' פתרו באף והוצרך משה לבקש (תהלים ז) קומה י"י באפך אבל חימה משה הרגו ז"ש פי שניםבה יכרתו יגועו והשלישית יותר בה:
רבנו בחיי
כי יצא הקצף מלפני ה' החל הנגף. מלאך יש ששמו קצף, ענף וכח נמשך ממדת הדין, ולכך החל הנגף. ומשה היה מכירו ממתן תורה, והוא שדרשו בתנחומא בפסוק (שמות ל״ב:ז׳) לך רד כיון שעשו העגל פגעו בו מלאכי חבלה חמשה, ואלו הן, אף וחמה וקצף והשמד וחרון, כיון שהזכיר שלשה אבות ננערו ממנו שלשה, נשארו אף וחמה, זהו שנאמר (דברים ט׳:י״ט) כי יגורתי מפני האף והחמה, אמר לו עמוד אתה באחת שנאמר (תהילים ז׳:ז׳) קומה ה' באפך, ואני באחת שנאמר (שם קו) לולי משה בחירו עמד בפרץ לפניו להשיב חמתו מהשחית.