יָשׁ֣וּב עֲמָל֣וֹ בְרֹאשׁ֑וֹ וְעַ֥ל קָ֝דְקֳד֗וֹ חֲמָס֥וֹ יֵרֵֽד׃
מאירי
וקרא דואג ראש מסבי כלומ׳ ראש המסבבים והמקיפים אותי ללכדני עמל שפתימו יכסמו ועמל פי׳ שקר ומעל כלומ׳ שקרותו ומעלו יכסמו כענין וילבש קללה כמדו (תה׳ קט יח) וכן על קדקדו חמסו ירד (תה׳ ז יז) ואמ׳ שפתימו יכסמו בלשון רבים כמו שביארנו שפעם מדבר בלשון יחיד ופעם בלשון רבים ופי׳ ראש מסבי והנמשכים עמו עמל שפתימו יכסמו. או יהיה שפתימו יכסמו לשון יחיד כדרך ישר יחזו פנימו (מזמ׳ יא).
אור החיים
כִּי דַם עֲבָדָיו יִקּוֹם. וְאָמְרוֹ ״כִּי דַם וְגוֹ׳ וְנָקָם״ וְגוֹ׳ – פֵּרוּשׁ, שֶׁלֹּא דָּם לְבַד, אֶלָּא גַּם צָרָיו אֲשֶׁר חָרְשׁוּ אָוֶן לוֹ יָשִׁיב ה׳ לָהֶם נָקָם שֶׁחָשְׁבוּ לַעֲשׂוֹת, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (תהלים ז:יז) ״יָשׁוּב עֲמָלוֹ בְרֹאשׁוֹ״.