פרשנות מצטטת על תהילים ח:ג

וע"ד המדרש ויאמרו התינוקות היונקים לאמור העוברים שבמעי אמן, והוא שדרשו כיצד אמרו ישראל שירה עולל מוטל על כרס אמו ותינוק יונק משדי אמו כיון שראו שכינה עולל הגביה את צוארו ותינוק שמט הדד מפיו ואמרו זה אלי ואנוהו שנאמר (תהילים ח׳:ג׳) מפי עוללים ויונקים וגו', ואפילו עוברין שבמעי אמן אמרו שירה על הים שנאמר (שם סח) במקהלות ברכו אלהים ה' ממקור ישראל.

זה אלי. דרש ר' יוסי הגלילי, כיצד אמרו שירה, עולל מוטל על ברכי אמו ותינוק יונק משדי אמו, כיון שראו את השכינה – עולל הגביה צוארו ותינוק שמט דד מפיו ואמרו זה אלי, שנאמר מפי עוללים ויונקים יסדת עוז (תהילים ח׳:ג׳) ^חעיין בדרשה הקודמת, ויתכן דסמיך גם אסיפא דקרא למען צורריך להשבית אויב שהם המצרים המכונים בשם אויב כמש"כ אמר אויב ארדוף. .
(שם ל׳ ב׳)

44-47. עולל מוטל בין ברכי אמו, ותינוק יונק משדי אמו, כיון שראו את השכינה הגביה עולל צוארו וכו'. וכע"ז בד, במכירי הנ"ל ובירושלמי ובבבלי הנ"ל (ובכי"ע חסר כ"ז, עיין מ"ש לעיל בסמוך). ופירש"י: עולל גדול מיונק, כדכתיב (ש"א ט"ו, ג') מעולל ועד יונק וכו'. ובמכילתא הנ"ל: ר' יוסי הגלילי אומר הרי הוא אומר מפי עוללים ויונקים יסדת עוז (תהלים ח', ג'). מפי עוללים, אלו עוברים שבמעי אמן שנ' (איוב ג', ט"ו) או כנפל טמון לא אהיה [כעוללים לא ראו אור], ויונקים אלו שיונקים משדי אמן וכו', רבי אומר עוללים אלו עוללים שבחוץ, שנ' להכרית עולל מחוץ (ירמי' ט', כ'). ועיין מדרש תהלים פ"ח, ה', הוצ' בובר, ל"ט ע"א. ועיין בתוספות ל' ב' ד"ה ר"מ.