פרשנות מצטטת על תהילים טו:ה

וּבְפָרָשַׁת אֱמֹר (ויקרא כא יז) יִתְבָּאֵר בְּעֶזְרַת ה׳, שֶׁכָּל מוּם שֶׁבַּגּוּף אֵינוֹ פּוֹסֵל כָּל כָּךְ מִצַּד עַצְמוֹ, כִּי אִם מִצַּד שֶׁהוּא מוֹרֶה עַל אֵיזוֹ תְּכוּנָה רָעָה שֶׁבַּגּוּף, הֵן בִּבְהֵמָה הֵן בְּאָדָם. עַל כֵּן נֶאֱמַר ״אֲשֶׁר בּוֹ מוּם כֹּל דָּבָר רָע״, כִּי הַמּוּם מוֹרֶה עַל אֵיזֶה דָּבָר רָע כָּאָמוּר. וְעַל כֵּן הָיוּ נִזְהָרִים שֶׁיִּהְיוּ הַסַּנְהֶדְרִין מְנֻקִּים מִכָּל מוּם. לְכָךְ אָמְרוּ: ״כְּשֵׁם שֶׁהָיוּ מְנֻקִּים בְּצֶדֶק, כָּךְ הָיוּ מְנֻקִּים מִמּוּם״. לָמָּה תָּלוּ הַמּוּם בַּצֶּדֶק? אֶלָּא וַדַּאי לְפִי שֶׁזֶּה תָּלוּי בָּזֶה. וְעַל צַד הָרֶמֶז נוּכַל לוֹמַר שֶׁנִּלְמוֹד סָתוּם מִן הַמְפֹרָשׁ: כְּתִיב הָכָא ״מוּם״, וּכְתִיב הָתָם (דברים טו כא) ״וְכִי יִהְיֶה בוֹ מוּם פִּסֵּחַ אוֹ עִוֵּר״ – מַה לְּהַלָּן פִּסֵּחַ אוֹ עִוֵּר, אַף כָּאן כֵּן. וְדוּן מִנַּהּ גַּם אֶל מוּם הַמְעַכֵּב בְּסַנְהֶדְרִין, שֶׁמְּדַבֵּר בְּלוֹקֵחַ שֹׁחַד, כִּי הוּא בָּא לִידֵי עִוָּרוֹן, וּבְמַטֶּה דִּין, כִּי הוּא צוֹלֵעַ עַל יְרֵכוֹ וְאֵין רַגְלוֹ עֹמֶדֶת בְּמִישׁוֹר, אֶלָּא הֲרֵי הוּא פּוֹסֵחַ עַל שְׁתֵּי הַסְּעִיפִּים, וַהֲרֵי הוּא מִתְמוֹטֵט, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים טו ה) ״וְשֹׁחַד עַל נָקִי לֹא לָקָח, עֹשֵׂה אֵלֶּה לֹא יִמּוֹט לְעוֹלָם״ – מִכְּלָל שֶׁהַלּוֹקֵחַ מִתְמוֹטֵט, וּסְתָם פִּסֵּחַ דַּרְכּוֹ לְהִתְמוֹטֵט.

ולא ימוט זה אברהם. כמ"ש תהלים ט"ו עושה אלה לא ימוט לעולם ודרשו במדרש תהלים כל המזמור על אברהם:

לא ימוט אברהם שבזכות זה לא ימוט לעולם. כמ"ש תהלים ט"ו עושה אלה לא ימוט לעולם ודרשו בשוח"ט על אברהם: