פרשנות מצטטת על תהילים טז:ט

כבודי והכבוד הוא הנפש כמו ויגל כבודי (תהלים טז ט); למען יזמרך כבוד, (תהלים ל יג). ומגן שזכר עומד במקום שנים: מגן בעדי ומגן כבודי. או פרוש כבודי: הפך הקלון שהיה לו בברחו.

בסודם אל תבוא נפשי. אמר רב אהרן שפי' אל תבוא נפשי, כמו "ובא השמש" (קהלת א ה) והטעם שלא ארצה להיות חוץ מעצתם, והנה פירושו הפך הדבר, כי מה טעם לכלי המס, והלא אמר לשניהם "עכרתם אותי" (בראשית לד, ל), ובאמת כי הסתכן יעקב וביתו על ידם, לולי חתת אלהים הי' מסבבים להשחית הכל, וכן פי' ארור אפם, וברצונם עקרו שור ארור כי אפם עז, ואלה פירושים קרים, בסודם אל תבא נפשי, אמר ר' משה הכהן ז"ל, כי כבודי כמו נפשי, ורבים בס' תהלות כמוהו, ויפה פי', כי הטעם הוא כפול כדרך הנבואות, שאל אביך (דבר' לב ז) "מה אקוב" (במדבר כג ח), והנה בסודם כמו בקהלם, ותבא כמו תחד, ונפשי כמו כבודי ויאמר רבי יהודה בן בַלעַם הספרדי שטעה ר' משה כי כבוד הנפש הוא הגוף כמו עדי בצואר כטעם המשביע בטוב עדיך (תהלים קג ה) וראייתו "וכבודי לעפר ישכן סלה" (שם ז ו), ואני אומר שר יהודה טעה כי הנה הכתוב אומר למען יזמרך כבוד (תהלים ל יג) לכן שמח לבי ויגל כבודי (שם טז ט) אף בשרי שהוא הגוף, וזה כבודי לעפר הוא על דרך משל, שיכניע נפשו עד העפר שאין למטה הימנו, והנה אתן לו עד נאמן, והוא "דבקה לעפר נפשי" (שם קיט כה):

וע"ד המדרש, יש בפסוק הזה רמז לשלשה מקדשים, ישכון לבטח זה מקדש ראשון ולכך הזכיר בו לשון שכינה, חופף עליו כל היום זה מקדש שני, ולא הזכיר ישכון אלא לשון חופף שלא שרתה בו שכינה תדיר, ובין כתפיו שכן זה מקדש שלישי שתחזור השכינה לבית קדש הקדשים, כן דרשו רז"ל בספרי. ונרמז כל זה בברכתו של בנימין למעלתו ולכבודו שהוא אושפיזכן לשכינה, ואמרו ז"ל עליו שלא שלטה בו רמה, והוא שאמרו בסוף פרק השותפין ת"ר שבעה לא שלטה בהן רמה ותולעה ואלו הן, אברהם יצחק ויעקב משה אהרן ומרים ובנימין בן יעקב, אברהם יצחק ויעקב שכתוב בהן בכל מכל כל, משה אהרן ומרים שכתוב בהן על פי ה', אבל במרים לא נאמר על פי ה' שגנאי הדבר לומר, אלא דאתיא ממשה, בנימין בן יעקב דכתיב בו ידיד ה' ישכון לבטח עליו, וי"א אף דוד שנאמר (תהלים יז) אף בשרי ישכון לבטח, עד כאן. ושמעתי סמך לזה, (שמות ט״ז:כ״ד) ולא הבאיש ורמה לא היתה בו, ה"ב איש רמה לא היתה בו, והוא אסמכתא לקבלת ר' אלעזר, ומלת ב"ו רמז ואסמכתא לקבלת יש אומרים, שהרי דוד היה השמיני.