פרשנות מצטטת על תהילים טז:יא

ועל־פי זה חידש גם-כן שיטתו על שאלת הצלחת הרשעים, שלדעתו עיקר ההצלחה הוא במה שהוא אדם, שהיא הצלחת הנפש, שבה ועל-ידה הוא נבדל מן הבהמה, לא הצלחת הגוף, שגוף האדם הוא דומה כגוף הבעלי-חיים, ואם-כן, ההצלחה שהרשע מצליח בעולם הזה, בקניינים שהם רק לתענוג הגוף, אינה הצלחה אמיתית, ועל־פי זה ביאר, שהרשע, עונשו הוא שלא יישאר לו שארית וקיום האישיי, כי נפשו הרוחנית תיכרת ותלך לאבדון, ולא תאיר באור החיים בנעימות הנצחית, ולא שארית המיניי, כי גם בניו ייכרתו וגם שמו וזכרו ייכרת מן הארץ, והוא העונש היותר נורא ומבהיל, ולעומת זה, הצדיק לו שם ושארית בעולם הזה ואחרית במותו, כי נשמתו תחיה בנעימות נצח, ושם תבוא על שכרה, תחת הייסורים אשר סבלה בעולם הזה.

ועל מה שהניח צופר, שעיקר ההצלחה והגמול הוא אחר המוות, שאז יש לו תקוה לחיות חיים נפשיים בנעימות נצח, האריך ללעוג על דבריו (לשיטתו, אשר יכפור בתחיית הנפש ובגמול הרוחני) (שם ז עד סוף הסימן).

וז"ס מלוכת שאול שהמלכות עיקר קיומה מהוד ולמטה כמ"ש בזוהר איהי בהוד וכמ"ש (ד"ה א' כ"ט) הוד מלכות. והתחיל למלוך ולא נתקיים בידו ונהרג וז"ס וימלוך שאול וימת כו' ואח"כ מלך מלך א' בנו וג"כ לא נתקיים בידו ונהרג והוא מלך שאחר שאול האמור כאן. וז"ס וימת כמ"ש (ב"ב קי"ו א') יואב שלא שכב על מטתו נאמר בו מיתה דוד שמת על מטתו כו'. ואח"כ יצא מלך הדר שהוא דוד כמ"ש למטה וז"ש (שמואל א' ט"ו) וטוב ראי הדר כנ"ל ולא נאמר בו מיתה ונתקיים מלוכה בידו עד עולם. ולפי שנו"ה הן תרי פלגין דגופא ואין להם קיום א' בלא חבירו לכן משחו שמואל שהוא נצח וישקהו לאדבקא רוחא ברוחא כידוע ויתקיים המלוכה בידו. ולכן זכה שאול לנבואה מה שלא זכה שום מלך שנו"ה הן נביאים. וצוה לו להרוג את עמלק שאחיזתו בנצח כנ"ל ויתוקן נצח ויתקיים המלוכה כנ"ל ולכן אח"כ שלא עשה בעמלק אמר לו שמואל (שם ט"ו) וימאסך ה' מהיות מלך על ישראל כו' ויחזק בכנף מעילו ויקרע ויאמר אליו שמואל קרע ה' את ממלכות ישראל מעליך היום ונתנה לרעך הטוב ממך והוא סוד הבגדים שמלה כנ"ל בנצח. לכן נקרע בגדו של שמואל שרצה שאול לאחוז בבגדו כדי שיתקיים ונקרע בשביל עמלק ונקרע לכך הממלכה מידו כנ"ל, וז"ש (במדרש) סימן מסר לו מי שיקרע את מעילך הוא ימלוך ולכן בכרתו דוד לשאול כנף מעילו א"ל שאול ידעתי כי מלך תמלך וקמה בידך ממלכת ישראל (שם כ"ד). וז"ש כאן ונתנה לרעיך הטוב ממך והוא דוד שזכה להתקשר בנצח כמ"ש אצלו נעימות בימינך נצח (תהלים י"ו). וז"ש שמואל לשאול (שמואל א' ט"ו) וגם נצח ישראל לא ישקר כו' ר"ל להאחז ח"ו בסט' דשקר כי אתה רוצה למלוך בסט' דהוד לבד אלא שיבא נעימות בימינך נצח כנ"ל: וז"ס ג"כ קריעת השמלה אצל ירבעם שנחלקה המלוכה לשנים והן נו"ה וירבעם הי' בסט' דנצח כמ"ש (מלכים א' י"א) והוא מתכסה בשמלה חדשה כנ"ל. וז"ס שתפס הקב"ה את ירבעם בבגדו וא"ל חזור בך (סנהדרין ק"ב א'). וז"ס רדיפת שאול לדוד בסוד כי כל הימים אשר בן ישי חי כו' (שמואל א' כ') כי בשביל תקוני נוק' במלך הדר שהוא דוד לא אתקיימו כלן בעולם התהו כמ"ש באדרא רבא. וז"ס הריגת נוב עיר הכהנים שהן חסד עלאה שהוא הדר כמ"ש שם. ושאלת אוב סוד עולם התהו: