פרשנות מצטטת על תהילים ט:ו

שוכן עד. עד עולמי עד, עד שלא יוכל אדם לספור, והטעם נצח, וטעם שוכן כי כל הנבראים יש להם תנועה גם לכוכבים תנועה כנשמה:

(כה) ופי' הרד"ק שם ענין השחתה, וכן "גערת גוים אבדת רשע" (תה' ט, ו) גערה הוא כפול של אבדת:

(רג) וכן פי' הח' ז"ל (תה' ט ו) עה"פ "שמם מחית לעולם ועד" "מלה קצרה לעולם ועד עולם, בעבור שהוא סוף הפסוק שב הפתח קמץ קטן (צירי) ובעבור היות התנועה (צ"ל הנגינה) באות העי"ן שהוא הראשון (אחר הוי"ו) נקמץ הוי"ו כמו הוציא לחם וָיָיִן (ברא' יד יח)" ונראה שגרס העי"ן בצירי, ונתן טעם לזה בעבור ההפסק, וכן דעתו פה וכמו שאבאר: