שִׁ֘יתָ֤ה יְהוָ֨ה ׀ מוֹרָ֗ה לָ֫הֶ֥ם יֵדְע֥וּ גוֹיִ֑ם אֱנ֖וֹשׁ הֵ֣מָּה סֶּֽלָה׃
בן יהוידע
אִלְמָלֵא תְּפִלָּתוֹ שֶׁל דָּוִד הָיוּ כָּל יִשְׂרָאֵל מוֹכְרֵי רְבָב (תהילים ט, כא). קשה ומקמי דייתי דוד המלך ע"ה ויתפלל תפלה זו איך ניצולו ישראל מן העניות? וכן יש להקשות במאמר השני של חבקוק הנביא ע"ה.
ונראה לי בס"ד דאיתא בגמרא דשבת כשעלה משה רבינו ע"ה למרום הראהו הקדוש ברוך הוא את רבי עקיבא יושב ודורש עם תלמידיו על כל קוץ וקוץ תלי תלים של הלכות וכיון שהגיע לדבר אחד אמרו לו תלמידיו רבינו מנין לך? אמר להם הלכה למשה מסיני! עיין שם. ופירש רבינו האר"י ז"ל בשער הגלגולים הכונה שהראהו מזלו של רבי עקיבא דורש על כל קוץ וקוץ תלי תלים של הלכות עיין שם.
ולפי זה גם דוד המלך ע"ה וחבקוק הנביא ע"ה כל מה שאמרו בבואם בעולם הזה כבר אמרה אותו נשמתם שהיא מזלם בשמים מקודם ביאתם לעולם הזה וגם תפילות שלהם אלו נאמרו מכבר ובעבורם ניצולו ישראל.
ומה שהיו ישראל ראוים ליסורין של עניות שהם קשים ביותר, היינו כי ישראל באו לתקן שבירת הכלים שהם שבעה ספירות הנקראים 'ימי קדם' ואלו יתוקנו על ידי יסורין של עניות יותר משאר מיני יסורין כי שבירתם עניות ותיקונם עשירות.
ובזה מובן נועם שיח דברי רבותנו ז"ל שאמרו הָיוּ יִשְׂרָאֵל מוֹכְרֵי רְבָב, כי רבב [204] עולה מספר ימי קדם [204] ושבעה ספירות שנשברו נקראים ימי קדם כנודע ולכן נאמר בישראל רְבָבָה כְּצֶמַח הַשָּׂדֶה נְתַתִּיךְ (יחזקאל טז, ז) שהם היו מוכרי רבב ועל ידי תפילת דוד המלך ע"ה שהיה בסוד ה"א אחרונה שבשם ניצולו מן רבב ונעשו 'רבבה' ולזה אמר שִׁיתָה הֳ' מוֹרָה לָהֶם (תהלים ט, כא) שית ה"א על רבב ויהיו רבבה וזהו שנאמר תַּעֲרֹךְ לְפָנַי שֻׁלְחָן נֶגֶד צֹרְרָי (תהלים כג, ה).
ונראה לי בס"ד דאיתא בגמרא דשבת כשעלה משה רבינו ע"ה למרום הראהו הקדוש ברוך הוא את רבי עקיבא יושב ודורש עם תלמידיו על כל קוץ וקוץ תלי תלים של הלכות וכיון שהגיע לדבר אחד אמרו לו תלמידיו רבינו מנין לך? אמר להם הלכה למשה מסיני! עיין שם. ופירש רבינו האר"י ז"ל בשער הגלגולים הכונה שהראהו מזלו של רבי עקיבא דורש על כל קוץ וקוץ תלי תלים של הלכות עיין שם.
ולפי זה גם דוד המלך ע"ה וחבקוק הנביא ע"ה כל מה שאמרו בבואם בעולם הזה כבר אמרה אותו נשמתם שהיא מזלם בשמים מקודם ביאתם לעולם הזה וגם תפילות שלהם אלו נאמרו מכבר ובעבורם ניצולו ישראל.
ומה שהיו ישראל ראוים ליסורין של עניות שהם קשים ביותר, היינו כי ישראל באו לתקן שבירת הכלים שהם שבעה ספירות הנקראים 'ימי קדם' ואלו יתוקנו על ידי יסורין של עניות יותר משאר מיני יסורין כי שבירתם עניות ותיקונם עשירות.
ובזה מובן נועם שיח דברי רבותנו ז"ל שאמרו הָיוּ יִשְׂרָאֵל מוֹכְרֵי רְבָב, כי רבב [204] עולה מספר ימי קדם [204] ושבעה ספירות שנשברו נקראים ימי קדם כנודע ולכן נאמר בישראל רְבָבָה כְּצֶמַח הַשָּׂדֶה נְתַתִּיךְ (יחזקאל טז, ז) שהם היו מוכרי רבב ועל ידי תפילת דוד המלך ע"ה שהיה בסוד ה"א אחרונה שבשם ניצולו מן רבב ונעשו 'רבבה' ולזה אמר שִׁיתָה הֳ' מוֹרָה לָהֶם (תהלים ט, כא) שית ה"א על רבב ויהיו רבבה וזהו שנאמר תַּעֲרֹךְ לְפָנַי שֻׁלְחָן נֶגֶד צֹרְרָי (תהלים כג, ה).