פרשנות מצטטת על תהילים יב:ו

מזמור (תהלים קמ) שאמר דוד על יעקב שאמר על עשו לפי שיניקתו מן תרין גוליורין אף וחמה ועליה אמר (משלי יח) א"ח לצרה יולד נוטריקון אף וחמה. אף וחמה בגי' ק"מ לכן כשהגיע למספר תרין גוליורין אילין שהם כלליה דחשבון שמורה במספר זה בישראל לא קם אבל בא"ה ק"ם ומנו בלעם שהוא כולל (תהלים קמ) חלצינו ה' מאדם רע שקם לפגוע בנפשו (שם ו) שובה ה' חלצה נפשי וכנגד ממונו שרצה ליקח (שם קמ) מאיש חמסים תנצרני אשר חשבו רעות בלב וישטום עשו בלבו חלצני ה' מאדם רע זה ישמעאל מימין פרא אדם מאיש חמסים זה עשו ועל תרין סיטרין אילין משני צדדים גם מה שאמר וירא עשו כי רעות בנות כנען בעיני יצחק אביו ויקח מחלת בת ישמעאל כנגד הבריות הגיד זה הטעם אבל כוונתו היתה פנימות מאחר שראה שיעקב הוא קו האמצעי וא"א לעשו שהוא מצד שמאל ליקח אל צד ימין מן הקליפות לבוא עליו משני צדדין מצד שור ומצד חמור דסיטרא אחרא כמ"ש יעקב לעשו (בראשית לב) עם לבן גרתי ואחר עד עתה ואין אני מתיירא מתרין גוזרין דדינא דבחולקך שהם שור וחמור שעליהם אמרה תורה (דברים כב) לא תחרוש בשור וחמור יחדיו שלא לזווג אותם יחד ואשריכם ישראל בזמן שהם עוסקים בתורה ובג"ח הם (ישעיה לב) משלחי רגל השור וחמור ז"ש יעקב כאן אשר חשבו רעות בלב בשעה שאמר בנות כנען הם רעות בעיני אביהן לא היתה כוונתו כמו שהגיד לכל אדם רק כל היום יגורו מלחמות כי כוונתו היתה לזווג עם נחש אשת זנונים ז"ש (תהלים קמ) שננו לשונם כמו נח"ש חמ"ת עכשוב עד תשוב חמת אחיך תחת שפתימו סלה שמרני ה' מידי רשע הצילני מיד אחי מיד עשו הידים ידי עשו בידים שלו או על ישמעאל פרא אדם ויד כל בו מאיש חמסים זה עשו או על שר שלו מלמעלה ועליו מלמטה. (שם) אשר חשבו לדחות פעמי הלך ושכר מכס של מצרים גם שם היתה כוונתו מאדום כח סמאל ז"ש (בראשית לב) והוא הולך לקראתך על סמאל וארבע מאות איש עמו הוא מחנה של מצרים ת' פרסה כמו שבשעה שיצאו ממצרים הלך שר של מצרים (שמות יד) ויקח שש מאות רכב בחור וכל רכב מצרים הם מחנה דאוזיף לי' סמאל כדאי' בזוהר טמנו גאים פח לי השב גמול על גאים הם תרין סיטרין אילין שמתגאים על כל שבעים שרים שלמעלה כי ע"ב שרים הם מימין רוכב ישמעאל על ל"ה שרים ימינים ויניקתו מצד אברהם אשר עליו אמר (בראשית יז) לו ישמעאל יחיה לפניך על ל"ו שרים שלו ומצד שמאל עומד עשו ויניקתו מצד יצחק אביו שאהב אותו יצחק ורוכב על ל"ה שרים שמאלים וסי' (הושע י) חל"ק לב"ם עתה יאשמו שכנגדן צריכין להיות ל"ו צדיקים בישראל בח"ל ול"ו צדיקים בא"י ולכן נקראו שני"ם אלו גאים שהם מתגאין מתרין סטרין פח לי וחבלים הוא סוד (ויקרא טז) שני גורלות גורל אחד לה' וגורל אחד לעזאזל (דברים לב) יעקב חבל נחלתו (תהלים טז) חבלים נפלו לי בנעימים אבל (שם קיט) חבלי רשעים עודני (משלי ה) ובחבלי חטאתו יתמוך (ישעיה ה) מושכי העון בחבלי שוא. גם (תהלים קמ) פרשו רשת לרגלי במדרש מקום חמי טבריא שנעל עשו שם שהוצרך יעקב לעבור שם ולא היה יכול עבור המים והקב"ה הזמין לו מקום אחר ז"ש פרסו רשת ליד מעגל מוקשים שתו לי סלה ה היה הפח כלול מאש וממים שהם ב' מדות אלו עשו אש וישמעאל מים. ועז"א (תהלים סו) הרכבת אנוש לראשינו באנו באש ובמים ותוציאנו לרויה. (שם קמ) אמרתי לד' אלי אתה (שם קיח) אל ד' ויאר לנו שתי שמות אלו ולפי שיעקב והנה ד' נצב עליו אנכי אלהי אברהם אביך לכן פתח באלו שתי שמות (שם קמ) האזינה ד' קול תחנוני (שם ד) יענך ה' ביום צרה ישגבך שם זה שהוא של אלהי יעקב ואח"כ אמר (שם קמ) אלהים אדני עוז ישועתי שהם מסיטרא דדינא תרווייהו אלהים מדת הדין הקשה אדני מדת הדין הרפה ז"ש אף על פי ששניהם הם עכ"ז הם ישועתי והוא סוד תרין בתי דינין עילאה ותתאה ובאלו ארבע שמות מנהיגהקב"ה את העולם שהיא מרכב"ה שלימ"ה אברהם יצחק יעקב דוד שלשה היו בסוד (תהלים נ) אל אלהים ד' דבר ויקרא ארץ שהוא שם של אדני שהוא במלכות שנקראת ארץ אדון כל האדונים ד' שמות אלו הם בגי' יצחק והן הן שלשה עדרי צאן שראה יעקב רובצים ואבן גדולה הוא אדני על פי הבאר כלול ארבעתו. (שם קמ) סכותה לראשי ביום נשק על שם שנקרא ישראל כמ"ש בפ' בראשית הוא ישופך ראש ר"ל כשנקרא ישראל שהוא השם תמן ראש אזי הנחש הולך ואין לו תקומה לפני ישראל ז"ש סכותה לראשי שאז כבודי ומרים ראשי: (שם) אל תתן ד' מאויי רשע שרצה להרוג את יצחק כמ"ש יקרבו ימי אבל אבי כדי להמית אח"כ יעקב ועז"א (בראשית לב) ויירא יעקב מאוד על הריגת אביו ויצר לו על הריגתו ועל הריגתו אמר (שם קמ) זממו אל תפק ימוטו עליהם גחלים באש רשע שהאביק עם יעקב הוציא סמאל אש מן הארץ ויעקב השיב אני כולו אש ז"ש ימוטו עליהם גחלים באש ובזה יפילם במהמרות בל יקומו (שם) חלצני ה' מאדם רע זה עשו מאיש חמסים תנצרני זה לבן שהחליף משכורתו עשרת מונים בעולם היצירה זעיר מקנן תמן דאיהו יעקב יש בו שם של מה הוי"ה במילוי אלפין ושם של אהי"ה במילוי אלפין אלף הא יוד הא בגי' קמ"ג שניהם עולים פק"ח עיניך וראה ויפגע במקום וילן שם מנין חלצנ"י ד' מאד רע בעולם היצירה תמן מרכבה דילי' כמין חתיכה מרובעת כדאיתא בכנפי יונה מאיש חמסים תנצרני בעולם עשיה תמן (שמואל ב כג) שמנה מאות חלל חרב שהרג דוד מנין תנצרנ"י וס"ת מרומזין תלת קטרין של מלאכו של עשו "שטן "מלאך המות יצר הרע מסית ומסטין וממית (תהלים קמ) חלצני ה' "מאדם "רע קרי רחי"ם וטחני קמח שלשה בתי דינין שבג' עולמות בגי' חר"ן שלשה פעמים אלהים. (שם) אשר "חשבו "רעות ר"ת אחר טוב תתי אותה לך מתתי לאיש אחר. "חשבו "רעות "בלב ר"ת חרב פתחו רשעים ולא נתנו ד' להרע לי לא בגופי ולא בממוני רעות ליקח ממונו יגורו מלחמות גופו שננו לשונם כמו נחש נחשתי ויברכני ד' בגללך. ידעתי כי יעשה ד' דין עני משפט אביונים כי כבר השיב הקב"ה לדוד אפי' אתה מקימני כמה פעמים איני קם אימתי אני קם כשאראה עניים נשדדים ואביונים נאנקים שלוקחים גופן וממונם וכמ"ש יעקב עם לבן גרתי בגלות ואחר עד עתה עד (תהלי' יב) עתה אקום יאמר ד' כי גם לבן רצה להרוג את יעקב דברים כו) ארמי אובד אבי גם לקבל ממונו: תהלים קמ) יפלו במהמרות בל יקומו, לפי שאמר לאביו יקום אבי השיב לו הקב"ה יקום אלהים ויפוצו אויביו ולכן לא יקומון רשעים במשפט. חלצני ד' מאדם רע בו נרמזו שבע שמות של עני. ויצא יעקב מבאר שבע שבא עשו ולקח כל ממונו שנקרא בשבע שמות "מסכן "דל "מך "רש "עני "אביון "דך מאיש חמסים שלקח כל אשר לו וכן הוא בלעם שכל כחו בפיו איש לשון בל יכון בארץ בל שיניקתו מן ב"ל ואחריתו עדי אובד ונעשו מעצמיו נחשים כדאיתא בזוהר פ' בלק ז"ש בל יכון בארץ שגם קבורה לא היתה לו גם עשו שהי' צד בפיו את אביו וכחו בפיו להסטין את בני האדם בל יכון בארץ. גם על הנחש שלע"ל הכל מתרפאין בג"ן חוץ מג"ן שהוא גבעוני נחש שאין להם רפואה. החמס ז"ש בל יכון בארץ. ז' מדורי גיהנם לקבלהון ז' רואי פני המלך שבע שמות של צדיקים ולמעלה מכולם ישרים אך צדיקים יודו לשמך לשבת בשבעה דרי עילאה היפך רשעים וישבו ישרים שהוא המרכבה וכה"א ישר יחזו פנימו:

וישלח יעקב מלאכים לפניו המקרא נדרש לפניו ולפני פניו ויעקב הלך לדרכו ויפגעו בו מלאכי אלקים דא"כ מאי אתא לאשמעינן במה שאמר לפניו אם להודיענו שהי' מלאכים ממש שנזכרו במקרא שלפניו מן אותן החיילות שלח אותם הלא כבר אנו למדין שהיה מלאכים ממש או במה שאמר וישיבו המלאכים ולא כתב שהלכו כמו שכתבו הקדמונים או במה שאמר יעקב לעשו כה תאמרון לאדוני לעשו למה קראו אדוני בשלמא כה אמר עבדיך יעקב בא להודיע לשלוחים שמכניע הוא עצמו וכן ידברו לו כמו שכתב א"א מו"ז בספרו וכמ"ש מו' איסריל שנגד שר של עשו אמר כן שהיה אצלו אז. וא"כ הדרי קשיא אדוכתי למה אמר לפניו ע"ד הפשט כמו שכתבתי לעיל שהודיע אותו שהוא לא קבל הברכות עתה רק סילק אותם לסוף ימיא כמ"ש בזוהר ושלח לו שקיבל על עצמו המלכות כמ"ש לבסוף יעבור נא אדוני לפני עבדו והוא חלק מחנות שלו על ד' חלקים ויצו את הראשון גם השני גם השלישי גם כל העדרים הן הן ד' גליות ושלח לו זה מנחה שלוחה היא לאדוני לעשו שיקבל מנחה זו שיהיה מושל בכל ד' מלכיות אלו כמ"ש יצחק (בראשית כז) שא נא כליך זה בבל קשתך יון צא השדה אדום. והנה גם הוא אחרינו שהוא תופס מלכות אחריו ועז"א אכפרה פניו במנחה ומה הוא המנחה ההולכת לפניו ר"ל שיקבל מלכות לפני או הכיבוד הוא שהשכינה תהיה אצלו ז"ש מנחה שלוחה היא לאדוני לעשו שתהי' השכינה שנקראת מנחה אצלו ז"ס אכפרה פניו ומה היא המנחה ההולכת לפני ר"ל השכינה ההולכת לפני תהיה אצלו ז"ש ויקח מן הבא בידו ר"ל אותו ענין שלקח יעקב בידו בשעת יציאתו לעולם שנאמר וידו אוחזת בעקב פשו ילך מקודם למשול בזה העולם והוא יתפוס מלכות אחרי' דבר זה לקח עתה בענין שליחות מנחה זו ז"ש ויקח מן הבאבידו שהוא אחוזת יעקב שבידו דבר זה קיים עתה בשליחותו. ע"ד הדרוש הכתוב בא לתרץ קושיות הזוהר איך השתחוה יעקב לאל אחר שהוא עשו הלא יעקב אמר אליו ראיתי פניך כראות פני אלקים שהוא מלאך שלו שהוא סמאל והזוהר השיב והוא עבר לפניהם ר"ל הקב"ה שהלך לפני יעקב אליו היה משתחוה ועז"א אכפרה פניו במנחה אבל כוונתו על השכינה ההולכת לפני יעקב אליה אני משתחוה כן התפלל יעקב (תהלים יז) קומה ד' קדמה פניו שילך לפניו קודם כדי שתהיה ההשתחויה להקב"ה שהלך לפניו ועז"א וישלח יעקב מלאכים ולא היתה כוונתו רק לשם שמים שהיו מתהלכים לפניו (מיכה ב) ויעבור מלכם לפניהם וה' בראשם. או שעדיין קשה איך עשה יעקב זה הלא אסור לשתות מן פרצופי ע"ז שמקלחות מים לפניהם כדי שלא יאמרו לע"ז הוא משתחוה וא"כ איך עשה יעקב זה למראית עין שיש לחוש שיאמרו שאל עשו הוא משתחוה מזה הטעם כתוב בהגהת אשר"י אסור לשחות מודים בשעה שצלם כנגדו לזה השיב הכתוב לפניו הוא לא עשה אלא לפנים שהחניף לרשע בעו"הז. וזה כוונת המדרש אלמלא סמכו ישראל על כחו של זקן לא היה תקומה לישראל בימי המן וקשה מה ענין זה לזה אבל הענין שגם שם באותו הדור נתחייבו ישראל כלייה שהשתחוו לצלם והשיבו בגמרא וכי משא פנים יש בדבר והשיבו הם לא עשו אלא לפנים אף הקב"ה לא עשה אלא לפנים עמהם. והלא אף מחשבה של ע"ז הקב"ה מצרפה למעשה וכ"ש להשתחוות במעשה ועל מה סמכו ישראל. וזה השיב על כחו של אותו זקן שגם היא השתחווה לעשו לפניו וחנף לרשע לפנים לפיכך סמכו על כחו שאינם מתחייבין כלייה על שהשתחוו לצלמו של אותו רשע לפנים ולבם בל עמהם לכן כשהגיע אסתר לבית הצלמים אז נסתכלה באיזה חטא בא להם לאותו הדור כלייה ונכנס בלבה השתחויה לצלם ראתה מעשה ונזכרה הלכה שאינם חייבים עבור זה כלייה ופתחה ואמרה (תהלים כב) אלי אלי למה עזבתני. וא"ת עבור שהשתתוו לצלם הלא אתה (שם) בך בטחו אבותינו בטחו ותפלטימו שכוונתם בלב לשם שמים (שם) ואתה קדוש יושב תהלות ישראל סבא שהיה מחשבתו עליך כשהשתחוה לעשו. ע"ד הרמז מלאכו של יעקב הוא אוריאל שכתב האריז"ל בספר המלבוש שנכנס עמו ג"ע אז אוריאל נכנס עמו והוא ההולך לפניו (שמות לג) ופני ל"א יר"או בהיפף אוריאל ולפי שמלאך אברהם מיכאל ויצחק גבריאל ויעקב אוריאל כמ"ש ויקרא יעקב שם המקום ההיא פניאל שהוא מלאך של פנים והוצרך יעקב לשלוח מלאכים שהם הולכים לפניו שהוא מחנה אוריאל כי היה מתיירא מן גיהנם שנכנס עשו לאביו עם שר שלו סמאל בשעה שקבל הברכות אם אינו רוצה יעקב במלכיות יקבל גיהנם כמו שקבל אברהם בברית בין הבתרים ועז"א שלמה (שיר ב) עד שיפוח היום גיהנם אז ונסו הצללים ה שרי אומות העולם (שם) סב דמי לך דודי לצבי לקבל המלכיות כמו שקיבל עליהם אברהם (שם) על הרי בתר שהוא ברית בין הבתרים שקיבל עליו מלכיות שהם הרים וכמו שצעק (תהלים קכא) אשא עיני אל ההרים הם מלכיות. או לפי ששלח לו מנחה מנין שעיר שהוא לעזאזל לקבל פניו של עשו שדומה לכלב כשאינם זוכין וכשמקובל הקרבן אזי מלאך המות דמות אריה שהוא אוריאל. או לפי שעשו בא בשתי רשעיות כמ"ש ויירא מאוד על גוף ויצר לו על ממון וכמ"ש הצילני נא מיד אחי (עובדי' א) מחמם אחיך יעקב תכסך בושה מיד עשו שופך דמים עז"א לפניו שיזכור דין לפניו כדי רשעתו כדי רשעה א' אתה מחייבו ואתה אינך עושה כן רק ארצה שעיר גבר שיידין שנותן עיניו בממון של ישראל (דניאל ז) וארו חיו רביעאה לה עיינין כעיני אנשא רע עיין בממון ועל גוף שדה אדום אדמוני שופך דמים ז"ש לו עם לבן גרתי ותרי"ג מצות שמרתי (תהלים קיט) כרו לי שיחות אשר לא כתורתיך שאין מחייבין לאדם שתי רשעות לוקה ומשלם ז"ש ואחר עד עתה יהיה בגלות עד (שם יב) עתה אקום יאמר ד' דהיינו משוד עניים שלוקחין ממון מאנקת אביונים גופן (דברים לב לי נקם ושילם על ממונן באו ימי הפקודה ועל הגוף באו ימי השילם ז"ש מנחה היא שלוחה לאדוני לעשו אבל והנה גם הוא אחרינו שיצטרך לשלם לנו כל מה שלוקח ממנו בזה העולם כדדריש ההוא דמעמא דארעא וכן הוא אומר אכפרה פניו במנחה ההולכת לפני לע"ל תלך המנחה לפניו ולפי שעשו רצה לפגוע בגופו ובממונו לכן אמר אכפרה פניו במנחה כדי לכפר ולרצות אותו בזה שהולכת לפניו דהיינו ממון שלו ואח"כ אראה פניו אולי ישא פני על הגוף שלו שלא יזיק לו. ז"ש במזמור (תהלים יז) אני בצדק אחזה פניך בצדקה שנותנין לעניים נגאלין כמ"ש (שם יב) משוד עניים וגו' עתה אקום יאמר גו':

וּמָצִינוּ שֶׁפָּרָשָׁה זוֹ תְּחִלָּתָהּ וְאֶמְצָעִיתָהּ וְסוֹפָהּ אַזְהָרָה עַל הַגָּזֵל. תְּחִלָּתָהּ, ״אָדָם כִּי יַקְרִיב״; אֶמְצָעִיתָהּ, ״וְהֵסִיר אֶת מֻרְאָתוֹ בְּנוֹצָתָהּ״, לְפִי שֶׁהָעוֹף נִזּוֹן מִן הַגָּזֵל; וְסוֹפָהּ שֶׁנֶּאֱמַר ״וְהֵשִׁיב אֶת הַגְּזֵלָה״. לְפִי שֶׁהַקָּרְבָּן וְהַגָּזֵל הֵם שְׁנֵי הֲפָכִים, כִּי הַקָּרְבָּן מְקָרֵב הַשְּׁכִינָה וְהַגָּזֵל מַרְחִיקָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים יב ו) ״מִשֹּׁד עֲנִיִּים וְגוֹ׳ עַתָּה אָקוּם יֹאמַר ה׳״ וְגוֹ׳. וְעוֹד שֶׁהַמַּקְרִיב בְּהֶמְתּוֹ כְּאִלּוּ הִקְרִיב נַפְשׁוֹ, כִּי מָמוֹנוֹ שֶׁל אָדָם כְּנַפְשׁוֹ דָּמֵי, כִּי בְּנַפְשׁוֹ יָבִיא לַחְמוֹ, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים כד ו) ״כִּי נֶפֶשׁ הוּא חֹבֵל״. וּכְתִיב (משלי כב כג) ״וְקָבַע אֶת קֹבְעֵיהֶם נָפֶשׁ״, וּמִקְצָת נֶפֶשׁ כְּכֻלּוֹ. אֲבָל הַמַּקְרִיב בְּהֵמָה גְּזוּלָה שֶׁלֹּא עָמַל בָּהּ וְלֹא חָלָה יָדוֹ בָּהּ, אֵיךְ תִּהְיֶה תְּמוּרָה לְנַפְשׁוֹ.

נהפך לשדי. לחלוח שלי, וכן לשד השמן (במדבר י״א:ח׳), לחלוח שמן כך פירשו דונש, ומנחם חבר לשון שדידה כמו משוד עניים (לעיל י"ב), רשעים זו שדוני (לעיל י"ז):