לִפְעֻלּ֣וֹת אָ֭דָם בִּדְבַ֣ר שְׂפָתֶ֑יךָ אֲנִ֥י שָׁ֝מַ֗רְתִּי אָרְח֥וֹת פָּרִֽיץ׃
אבן עזרא
נאום אברהם המחבר: הנה נא הואלתי לדבר האחד שהוא טרם החשבון הוא, מפאה אחת סבת כל החשבון ומפאה אחרת הוא כל החשבון לא יוסיף ולא יגרע והוא סבת כל תוספת וחסרון, והוא לא יקבל כפל ולא חילוק והוא סבת שניהם וזה האחד הוא עולם הראשון כנגד העולמות שהם אחריו, וזה העולם אינו גוף והוא הנקרא מראה כבוד השם העליון ולא ישתנה בעצם או במערכת, ואין לו זמן ומקום והשם הנכבד בקרבו. והעולם השני שהוא התיכון, שם נשמות צורות אמת בלא גופות, גם נשמות בגופות ואין להם מספר אצלינו גם הגופות כגופות וכולם הם נכבדות, כי אין להם הפך או תמורה או שינוי בעצמם, רק על דרך מקרה במערכת תנועתם וזה העולם יקרא: היכל הקדש והם שמי השמים ושם כסא הכבוד ושם מיכאל וגבריאל, על כן תירגם יונתן בן עוזיאל קדיש במרומא בית שכינתיה וזה הוא שהזכיר בתחילה יושב על כסא והוא כסא הכבוד ושוליו. והטעם ושולי הכסא מלאים את ההיכל ואמר קדיש על ארעא עובד גבורתיה והנה השנים הנעלמים והזכיר אחרי כן קדיש בעלמי עלמיא. ודע כי התואר לא ישתנה כנגד המקומות על כן סוד דבריו הוא וקרא והנה גופות העולם התיכון לא תחילנה ולא תכלינה, וכתוב על זה העולם הללוהו כל מלאכיו, גם צבאיו גם המשרתים גם שני המאורות, ואמר על הכל: כי הוא צוה ונבראו ויעמידם לעד לעולם חק נתן ולא יעבור, ויש הפך בתנועות מי מהם הולכים ממזרח למערב והפך גם צפונית גם דרומית גם בקו השוה גם ישרים במרוצתם גם שבים אחורנית, גם עומדים גם מהירים גם מתאחרים גם עולים גם יורדים גם נראים גם נעלמים גם מתחברים המשרתים לבדם ק"כ מחבר, והם העליונים אין קץ להם ופעמים לנוכח ופעמים במבט אהבה, ואומר וכל זה אין ביניהם רק ככה יתחדשו מעשים בעולם השפל, בעבור תנועתם והשתנותם פעם לטוב פעם לרע, ואלה דברים צריכים פירוש ארוך ולא יכילם ספר אחד לדעת סודם על מה זה. והעולם השלישי הוא מתחת לרקיע, וכולו מלא גופות דקות גם עבות וגופות יש בהם נשמות גם רוחות גם נפשות והאדם לבדו הוא סוד זה העולם השפל ובעבורו נברא ונשמתו קשורה בנשמות העליונות, ובעבור כי המדבר אדם גם השומע הוא אדם על כן העליונים על האדם גם השפלים על מתכונת האדם, והנה אדיר העליונים וישפילם כי לא אוכל לדבר אם לא יעשה ככה ויגביה השפלים. על כן אמרו חכמים ז"ל: דברה תורה כלשון בני אדם. יאמרו: וראש עפרות תבל, וכסה את עין הארץ, והאזיני ארץ הטי אזנך, ועל האבן כי היא שמעה דבר ה', ותפתח הארץ את פיה, מירכתי ארץ בלב ימים, על שפת הנהר, יד הירדן, וכובע ישועה בראשו, עיני ה', באזני ה', כי פי ה' דבר, בדבר שפתיך, אף ידי יסדה ארץ, וימיני טפחה שמים, ויאמר ה' אל לבו, על כן המו מעי לו, ותחת רגליו, ועל זה הדרך, ויחר אף ה', אוהב ה', וילך ה', ה' למבול ישב, הנה ה' רוכב על עב קל, עורה למה תישן, ויקץ כישן ה', החשתי מעולם, אחריש אתאפק. והנה שר פרס הוא הפקיד על המחברת הגדולה או האמצעית והנה דניאל הזכיר הפקיד בשם המלאך, ודבר העוד הוא המבטי שהוא מאהבה וטעם כ"א יום כנגד הפקיד על דניאל בעצמו, כי כאשר יש פקידי על כל גוי כן יש על כל איש והפך זה וזה היא המלחמה, והנה זה העולם השפל הוא עולם ההפכה והתמורה בעצם ובמערכה ובתנועה, והצורה שהזכיר דניאל היתה נראה לו במראות נבואה. וכבר גליתי לך סוד המלאכים הקדושים בדרך קצרה ברמיזות ויש ראיה על כל זה מדברי הנביאים, גם ראיות מחכמות החיצונות, ודע כי גזירות העוברות והעתידות באות מהשמים והם דברי השם וכתוב: לעולם ה' דברך נצב בשמים וסוד המערכות מתחילת בריאתם על כל מערכות השמים הם הספרים, על כן סוד החלומות, ועתה אשוב לפרש דברי המלאך.
מגלה עמוקות
מזמור י"ז על ענין ר"ה ויו"הכ וסוכות. (תהלים יז) תפלה לדוד שמעה בה' י"י צדק (דברים טז) צדק צדק תרדוף בזוהר הן תרין יומין של ר"ה שצריך להזמין ב' קולות (בראשית כז) הקול קול יעקב (תהלים פא) הרנינו לאלקים עזינו (שם) תקעו בחודש שופר (שם יז) הקשיבה רנתי על קול השופר (שם) האזינה תפלתי על קלא וצלותא. (שם) מלפניך משפטי יצא בזה היום לפי שעתה ע' קתדראין הם שבעים שרים יושבים ודנים ע' אומות שלהם הטעם שהיום יום הדין לפי שעתה נכנסה החמה במזל מאזנים שהוא גלגול המישור תחת קו השוה והם כולם תחת המערכה וכבר התפלל דוד שידון אותנו הקב"ה בשעה שהוא דו את הרשעים. עוד טעם שלישי שעתה יום הדין (שם) לפעולות אדם בדבר שפתיך שאמר לו הקב"ה אתה סימן לבניך שנכנסת לפני בדימוס ודברך אמת (שם) אני קראתיך כי תענני אל ביום גמר חתימה יומא של אברהם אז רואין הענייה (שם פא) כס"ה ליו"ם חגינ"ו בגי' אברה"ם (שם יז) הטה אזנך לי מארי דשערי מארי דדינא דמסתלקו שערי מעל אודני מארי דדינא ובזה (שם) ושמע אמרתי יחודא שלימא. (שם) הפלה חסדיך רב חסד מטה כלפי חסד והוא יומא של אברהם בדור כ"א יום כ"א בחודש (שם) מושי"ע חוסים בגימטרי' השענ"א (שם) ממתקוממים בימינך לולב הניתן בימין (שם) מפני רשעים זו שדוני מתרין סטרין (איוב א) ויבואו בני אלקים להתיצב על ה' ויבא גם השטן בתוכם. א"ויבי ב"נפש י"קיפו על"י אבי"ע שכנגדן לוקחין ד' מינים בלולב הקפתו מזבח בערבה שהיא לקביל נפש ג' מינים נגד נפש רוח נשמה (תהלים צו) אז ירננו כל עצי יער אבל אתרוג נגד נשמה לנשמה (שם יז) אני קראתיך על אני וה"ו הושיעה נא שזה עיקר השם של ע"ב ז"ש הלל אם אנ"י כאן הכל כאן שם ל"ז של ע"ב הוא כולל כל השם כ"י תעננ"י בגימטריא אתרו"ג שמרני כאישון בת עין זה הדס נגד בצל כנפיך תסתירני לולב שיש לו פרח ויש לו צל ולב אחד מפני רשעים זו שדונ"י בגימ' ערב"י נח"ל שהם נגד רשעים (שם) קומה י"י קדמה פניו (ירמיה ל) ויסרתיך למשפט במשפט לא כתיב אלא שהקב"ה מוציא פתקין היסורין קודם שבא יום וכו' בזוהר פ' בלק הכריעהו שהקב"ה מכריע כף זכות על כף חובה (תהלים יז) פימו דברו בגאות נגד פיהם דבר שוא ערבה נגד שפתים (שם) עיניהם ישיתו לנטות בארץ נגד הדס תשובה תפלה צדקה מעבירין רוע גזירה מתחילה צריך צדקה ז"ש צדק ונגד תשובה אמר הקשיבה רינתי ונגד תפלה האזינה תפלתי בה' ימים על ה' ימים שבין יו"הכפ לסכות ה' של השט"ן שאין שטן שולט בהם לפי שישראל עושים מצות (שם) שמרני כאישון בת עין בצל כנפיך תסתירני על צל של סוכה דיתיב תחות צלא דמהימנותא או על צל של לבנה שמראין שם חייו של אד והטעם לפי שהלבנה היא ממונה על יסוד המים בחג נידונין על המים לכן מראין חייו של אדם במים (שם סו) הרכבת אנוש לראשינו באנו באש בר"ה (ישעיה סו) כי באש ה' נשפט ובמים על הושענא רבא ובזה (תהלים סו) ותוציאנו לרויה בצל כנפיך הוא שר הכנ"ף שר החרב ז"ש (שם יז) פלטה נפשי מרשע חרב"ך (שם) מלפניך משפטי יצא אז ביום ראשון לחשבון עונות צריך לקשר ד' מינים שהם נגד כל הגוף כמ"ש ד' מינים (שם לה) כל עצמותי תאמרנה נגד הדס דומה לעיני (שם יז) עיניך תחזינה מישרים לולב נגד הגוף (שם) צרפתני וגו' בל יעבר פי ערבה נגד שפתים נגד אתרוג שהוא נגד הלב (שה) בחנת לבי פקדת לילה (שם מט) אדם ביקר בל ילין לא לן עמו צרפתני בל תמצא לפעולת אד"ם על חטא שלו אתרוג היה בדבר שפתיך אני שמרתי ד' דברים אלו שהם אורחות פריץ (שם יז) הפלה חסדך שמנענעין בהודו לי"י כי לעולם חסדו גםבהושיעה נא ז"ש מושיע חוסים ממתקוממים בימינך על (שם קיח) ימין י"י רוממה נעימות בימינך נצח מגיני על אלקים על ג' מינים שמורים מ"גן (שם ז) מושיע ישרי לב נגד אתרוג שהוא כנגד הלב קומה י"י ב"א"פ"ך ג' מיני קרבנות א"לים פ"רים כ"בשים שהם כנגד ג' אבות ג' ספרים של ר"ה (שם) הנשא בעברות צוררי ועורה אלי משפט צוית (שם) י"י ידין עמים (שם) יגמר נ"א ר"ע רשעים נ"גה א"ש ר"וח ע"נן הפלה חסדיך על אברהם ואהרן שכל א' מידתו חסד ומתחילין בא' (שם ק) הוא עשני בסוכות ולא אנחנו שהוא יום ראשון של סוכות בזוהר פרשת בראשית לכך מתחילין אלו השנים בא' לפי שיום ראשון שאמר הקב"ה יהי אור נגד מדת חסד ובסוכות (שם קיח) אל י"י ויאר לנו י"י אורי בעמוד ענן של אהרן גם אצל אברהם ישבו בצל סוכה (בראשית יח) והשענו תחת העץ (דברים כ) כי האדם עץ השדה פרי עץ הדר בזוהר פ' ויקרא והם מתקנים הקליפות המתקוממים בימינך ה' מתו בעטיו של נחש בזוהר פרשת בראשית סי' שלהם ימין י"י רוממה לו"י עמר"ם יש"י בנימי"ן ס"ת ימי"ן ולפי דברי גמרא שלנו סי' (שם יד) בני"ם אתם לי"י כלא"ב בנימי"ן יש"י עמר"ם ולפי דברי הזוהר נרמזו (תהלים טז) כי לא תעזוב נפשי לשאול לא תתן חסידך לראות שחת תודיעני אורח חיים וגו' נעימות בימינ"ך נצח שהיו ראוים לחיות לנצח רק עבור עטיו של נחש מתו והתחיל במזמור (שם) שמרני א"ל על תרין סיטרין אילין א"תרוג ל"ולב אתרוג בשמאל לולב בימין א"ל י"י ויאר לנו:
אלשיך
לז"א ויבא הלך לאיש העשיר כו'. ולבא אל הענין נזכירה מאמרם ז"ל לא היה דוד ראוי לאותו מעשה אלא שאם חטא יחיד אומרים לו כלך אצל דוד שהו' לבל יתייאש הנכשל בעבירה מלהתקבל תשובתו כי עתה יבטח כי גדול הימנו שהוא דוד שהקב"ה מדקדק עמו יותר חטא ונתקבלה תשובתו כל שכן לאחד העם וראוי לדעת האם בשביל חוטא א' יחטיא ית' את דוד משיחו ולא עוד אלא שיענישנו על הדב' לזה דקדק אומרו לא היה ראוי לאותו מעשה כי מה ענין היותו ראוי אל בלתי ראוי יאמר לא היה בא לידי אותו מעשה אך הוא כי דרכו ית' שרגלי חסידיו ישמור לבלתי תבא תקלת חטא על ידן אך בזאת שלא תהיה ביד הצדיק ההוא עבירה מעין זאת כי אז אותה עביר' גוררת לו את זאת והב"ה לא ישמרנו כי עבירתו אשר עשה מביאו לכך ודמו בראשו והנה על מה שלא שמר הוא ית' את דוד מלחטא היה אפשר לחשוב כי היה ראוי הוא נבא מעש' זה על כי היה בידו עבירה גוררת לו את זו אמר כי לא כן היה כי אם שלא היה ראוי לבא לידי אותו מעשה אלא שאם חטא יחיד אומרים לו כלך שהוא כי מה שלא מנעו ה' מלחטא והניח הדבר אל בחירתו היה על תיקון הזולת אך לא שיחטיאנו ית' בשביל אחר חלילה והוא מה שכתוב אצלנו בביאור תילים בחומרו לפעולו' אדם כו' שאומר האם בשביל פעולות אדם שאם יחטא יחיד כו' היה בדבר שפתיך שלא אעמוד בנסיון האם אני שמרתי ארחו' פריץ שלא יתייאש מן התשוב' בתמיה.