פרשנות מצטטת על תהילים יז:ח

שָׁ֭מְרֵנִי כְּאִישׁ֣וֹן בַּת־עָ֑יִן בְּצֵ֥ל כְּ֝נָפֶ֗יךָ תַּסְתִּירֵֽנִי׃

מגלה עמוקות

מזמור י"ז על ענין ר"ה ויו"הכ וסוכות. (תהלים יז) תפלה לדוד שמעה בה' י"י צדק (דברים טז) צדק צדק תרדוף בזוהר הן תרין יומין של ר"ה שצריך להזמין ב' קולות (בראשית כז) הקול קול יעקב (תהלים פא) הרנינו לאלקים עזינו (שם) תקעו בחודש שופר (שם יז) הקשיבה רנתי על קול השופר (שם) האזינה תפלתי על קלא וצלותא. (שם) מלפניך משפטי יצא בזה היום לפי שעתה ע' קתדראין הם שבעים שרים יושבים ודנים ע' אומות שלהם הטעם שהיום יום הדין לפי שעתה נכנסה החמה במזל מאזנים שהוא גלגול המישור תחת קו השוה והם כולם תחת המערכה וכבר התפלל דוד שידון אותנו הקב"ה בשעה שהוא דו את הרשעים. עוד טעם שלישי שעתה יום הדין (שם) לפעולות אדם בדבר שפתיך שאמר לו הקב"ה אתה סימן לבניך שנכנסת לפני בדימוס ודברך אמת (שם) אני קראתיך כי תענני אל ביום גמר חתימה יומא של אברהם אז רואין הענייה (שם פא) כס"ה ליו"ם חגינ"ו בגי' אברה"ם (שם יז) הטה אזנך לי מארי דשערי מארי דדינא דמסתלקו שערי מעל אודני מארי דדינא ובזה (שם) ושמע אמרתי יחודא שלימא. (שם) הפלה חסדיך רב חסד מטה כלפי חסד והוא יומא של אברהם בדור כ"א יום כ"א בחודש (שם) מושי"ע חוסים בגימטרי' השענ"א (שם) ממתקוממים בימינך לולב הניתן בימין (שם) מפני רשעים זו שדוני מתרין סטרין (איוב א) ויבואו בני אלקים להתיצב על ה' ויבא גם השטן בתוכם. א"ויבי ב"נפש י"קיפו על"י אבי"ע שכנגדן לוקחין ד' מינים בלולב הקפתו מזבח בערבה שהיא לקביל נפש ג' מינים נגד נפש רוח נשמה (תהלים צו) אז ירננו כל עצי יער אבל אתרוג נגד נשמה לנשמה (שם יז) אני קראתיך על אני וה"ו הושיעה נא שזה עיקר השם של ע"ב ז"ש הלל אם אנ"י כאן הכל כאן שם ל"ז של ע"ב הוא כולל כל השם כ"י תעננ"י בגימטריא אתרו"ג שמרני כאישון בת עין זה הדס נגד בצל כנפיך תסתירני לולב שיש לו פרח ויש לו צל ולב אחד מפני רשעים זו שדונ"י בגימ' ערב"י נח"ל שהם נגד רשעים (שם) קומה י"י קדמה פניו (ירמיה ל) ויסרתיך למשפט במשפט לא כתיב אלא שהקב"ה מוציא פתקין היסורין קודם שבא יום וכו' בזוהר פ' בלק הכריעהו שהקב"ה מכריע כף זכות על כף חובה (תהלים יז) פימו דברו בגאות נגד פיהם דבר שוא ערבה נגד שפתים (שם) עיניהם ישיתו לנטות בארץ נגד הדס תשובה תפלה צדקה מעבירין רוע גזירה מתחילה צריך צדקה ז"ש צדק ונגד תשובה אמר הקשיבה רינתי ונגד תפלה האזינה תפלתי בה' ימים על ה' ימים שבין יו"הכפ לסכות ה' של השט"ן שאין שטן שולט בהם לפי שישראל עושים מצות (שם) שמרני כאישון בת עין בצל כנפיך תסתירני על צל של סוכה דיתיב תחות צלא דמהימנותא או על צל של לבנה שמראין שם חייו של אד והטעם לפי שהלבנה היא ממונה על יסוד המים בחג נידונין על המים לכן מראין חייו של אדם במים (שם סו) הרכבת אנוש לראשינו באנו באש בר"ה (ישעיה סו) כי באש ה' נשפט ובמים על הושענא רבא ובזה (תהלים סו) ותוציאנו לרויה בצל כנפיך הוא שר הכנ"ף שר החרב ז"ש (שם יז) פלטה נפשי מרשע חרב"ך (שם) מלפניך משפטי יצא אז ביום ראשון לחשבון עונות צריך לקשר ד' מינים שהם נגד כל הגוף כמ"ש ד' מינים (שם לה) כל עצמותי תאמרנה נגד הדס דומה לעיני (שם יז) עיניך תחזינה מישרים לולב נגד הגוף (שם) צרפתני וגו' בל יעבר פי ערבה נגד שפתים נגד אתרוג שהוא נגד הלב (שה) בחנת לבי פקדת לילה (שם מט) אדם ביקר בל ילין לא לן עמו צרפתני בל תמצא לפעולת אד"ם על חטא שלו אתרוג היה בדבר שפתיך אני שמרתי ד' דברים אלו שהם אורחות פריץ (שם יז) הפלה חסדך שמנענעין בהודו לי"י כי לעולם חסדו גםבהושיעה נא ז"ש מושיע חוסים ממתקוממים בימינך על (שם קיח) ימין י"י רוממה נעימות בימינך נצח מגיני על אלקים על ג' מינים שמורים מ"גן (שם ז) מושיע ישרי לב נגד אתרוג שהוא כנגד הלב קומה י"י ב"א"פ"ך ג' מיני קרבנות א"לים פ"רים כ"בשים שהם כנגד ג' אבות ג' ספרים של ר"ה (שם) הנשא בעברות צוררי ועורה אלי משפט צוית (שם) י"י ידין עמים (שם) יגמר נ"א ר"ע רשעים נ"גה א"ש ר"וח ע"נן הפלה חסדיך על אברהם ואהרן שכל א' מידתו חסד ומתחילין בא' (שם ק) הוא עשני בסוכות ולא אנחנו שהוא יום ראשון של סוכות בזוהר פרשת בראשית לכך מתחילין אלו השנים בא' לפי שיום ראשון שאמר הקב"ה יהי אור נגד מדת חסד ובסוכות (שם קיח) אל י"י ויאר לנו י"י אורי בעמוד ענן של אהרן גם אצל אברהם ישבו בצל סוכה (בראשית יח) והשענו תחת העץ (דברים כ) כי האדם עץ השדה פרי עץ הדר בזוהר פ' ויקרא והם מתקנים הקליפות המתקוממים בימינך ה' מתו בעטיו של נחש בזוהר פרשת בראשית סי' שלהם ימין י"י רוממה לו"י עמר"ם יש"י בנימי"ן ס"ת ימי"ן ולפי דברי גמרא שלנו סי' (שם יד) בני"ם אתם לי"י כלא"ב בנימי"ן יש"י עמר"ם ולפי דברי הזוהר נרמזו (תהלים טז) כי לא תעזוב נפשי לשאול לא תתן חסידך לראות שחת תודיעני אורח חיים וגו' נעימות בימינ"ך נצח שהיו ראוים לחיות לנצח רק עבור עטיו של נחש מתו והתחיל במזמור (שם) שמרני א"ל על תרין סיטרין אילין א"תרוג ל"ולב אתרוג בשמאל לולב בימין א"ל י"י ויאר לנו:
שאל רבBookmarkShareCopy

רמב"ן

אֵיל פָּארָן כְּתַרְגּוּמוֹ מֵישַׁר פָּארָן. וַאֲנִי אוֹמֵר שֶׁאֵין אֵיל לְשׁוֹן מִישׁוֹר אֶלָּא מִישׁוֹר שֶׁל פָּארָן אֵיל שְׁמוֹ, וְשֶׁל מַמְרֵא אֵלוֹנֵי שְׁמוֹ, וְשֶׁל יַרְדֵּן כִּכָּר שְׁמוֹ, וְשֶׁל שִׁטִּים אָבֵל שְׁמוֹ, וְכֻלָּם מְתֻרְגָּמִין מֵישְׁרָא, וְכָל אֶחָד שְׁמוֹ עָלָיו, לְשׁוֹן רַשִׁ"י (רש"י על בראשית י"ד:ו'). וְאִלּוּ הָיָה כֵן הָיָה אוּנְקְלוֹס (תרגום אונקלוס על בראשית י"ד:ו') מְתַרְגֵּם בִּשְׁמָם "אֵילָא דְּפָארָן", "אֵלוֹנֵי דְּמַמְרֵא", כְּמִנְהָגוֹ בַּשֵּׁמוֹת, וּמִי הִגִּיד לוֹ בַּמְּקוֹמוֹת הָרַבִּים הָהֵם הֲמִישׁוֹר הֵם כֻּלָּם אוֹ הָרִים הַגְּבוֹהִים. וּ"מַמְרֵא" שֵׁם הָאִישׁ הָאֱמֹרִי, אֲחִי אֶשְׁכֹּל וַאֲחִי עָנֵר בַּעֲלֵי בְּרִית אַבְרָם, וְהַמָּקוֹם הַהוּא שֶׁלּוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמַר (בראשית י"ד:י"ג) "אֵלוֹנֵי מַמְרֵא הָאֱמֹרִי" כַּאֲשֶׁר פֵּרַשְׁתִּי (רמב"ן על בראשית י"ב:ו'). אֲבָל "אֵיל פָּארָן" מְקוֹם אֵילִים, "כִּי יֵבֹשׁוּ מֵאֵילִים אֲשֶׁר חֲמַדְתֶּם" (ישעיהו א כט), וְ"אֵלוֹנֵי" מְקוֹם אַלּוֹנִים "כָּאֵלָה וְכָאַלּוֹן" (שם ו יג), "אַלּוֹנִים מִבָּשָׁן" (יחזקאל כז ו), וְהַנָּהוּג בָּהֶם לִהְיוֹתָם נְטוּעִים בְּמִישׁוֹר לִפְנֵי הַמְּדִינוֹת לִהְיוֹת לָעִיר כְּמוֹ מִגְרָשׁ. וְכֵן תַּרְגּוּם "אַלּוֹן בָּכוּת" (בראשית ל"ה:ח') "מִישׁוֹר בְּכוּתָא", וְשָׁם אֵינֶנּוּ שֵׁם הָעֶצֶם לַמָּקוֹם רַק הוּא שֵׁם לָאַלּוֹן הַנָּטוּעַ שָׁם, כְּמוֹ שֶׁמְּפֹרָשׁ (שם) "תַּחַת הָאַלּוֹן", אֶלָּא שֶׁהוּא רוֹדֵף הָעִנְיָן לֹא הַמִּלּוֹת. וְהַתַּרְגּוּם הַיְּרוּשַׁלְמִי אָמַר בְּ"אֵיל פָּארָן" וְ"אֵלוֹנֵי מַמְרֵא" – "מֵישְׁרָא", כְּדִבְרֵי אוּנְקְלוֹס, וְאָמַר בְּ"אַלּוֹן בָּכוּת" – "בַּלּוּט בְּכוּתָא", כִּי "אַלּוֹן בָּכוּת" אֶצְלוֹ שֵׁם לָאִילָן, לֹא לַמָּקוֹם. וְאוּנְקְלוֹס סָבַר שֶׁהוּא שֵׁם לַמָּקוֹם, כִּי הָיוּ בּוֹ אַלּוֹנִים רַבִּים, כְּמוֹ "אֵלוֹנֵי מַמְרֵא", וּלְכָךְ אָמַר "הָאַלּוֹן". וְהִנֵּה כֻּלָּם שְׁמוֹת תֹּאַר, אֲבָל "כִּכַּר הַיַּרְדֵּן" לְשׁוֹן מִישׁוֹר מַמָּשׁ הוּא, כִּי כֵן יִקָּרֵא בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ הַמָּקוֹם שֶׁהַנְּהָרוֹת מִתְפַּשְּׁטִין בָּהֶם בִּמְרוּצַת הַמַּיִם הַנִּגָּרִים הַשּׁוֹטְפִים שָׁם, וְלָכֵן אָמַר (בראשית י"ט:י"ז) "וְאַל תַּעֲמֹד בְּכָל הַכִּכָּר הָהָרָה הִמָּלֵט", וְכֵן "כַּר נִרְחָב" (ישעיהו ל כג), "לָבְשׁוּ כָרִים הַצֹּאן וַעֲמָקִים יַעַטְפוּ בָר" (תהלים סה יד), פְּעָמִים יִכְפְּלוּ הַמִּלָּה וּפְעָמִים יָסִירוּ הַכֶּפֶל, כְּמוֹ "בַּת עָיִן" (שם יז ח) וְזוּלָתָם רַבִּים. וְיִקָּרְאוּ גַּם כֵּן הַשְּׁלוּחִים הַמְּהִירִים בַּשֵּׁם הַזֶּה, "לַכָּרִי וְלָרָצִים" (מלכים ב יא ד), "שָׂרֵי הַמֵּאוֹת וְאֶת הַכָּרִי" (שם יט), וְכֵן "בַּכִּרְכָּרוֹת" (ישעיהו סו כ), שֵׁם לַגְּמַלִּים הַמְּרִיצִין שֶׁהִזְכִּירוּם בַּתַּלְמוּד (מכות ה) "גַּמְלָא פַּרְחָא", וּמִמֶּנּוּ "מְכַרְכֵּר", כְּפוּלִים. וְ"אָבֵל הַשִּׁטִּים" (במדבר לג מט) וְכֵן "אָבֵל מְחוֹלָה" (שופטים ז כב) תִּרְגְּמוּ אוֹתוֹ "מֵישַׁר", הוּא הַמָּקוֹם הַנֶּחֱרָב אֵין בּוֹ נֶטַע וְלֹא בִּנְיָן, כִּי הַלָּשׁוֹן אֶצְלָם לְשׁוֹן חֲרֵבָה וּשְׁמָמָה, כְּמוֹ "וַיַּאֲבֶל חֵיל וְחוֹמָה" (איכה ב ח), "אָבַל תִּירוֹשׁ אֻמְלְלָה גָפֶן" (ישעיהו כד ז):
שאל רבBookmarkShareCopy

מגלה עמוקות

והנה כל מזמור י"ז אמר דוד נגד אבינו יעקב שתיקן גם כן תהלים בביתו של לבן ולכן קמ"ז מזמורים בתהלים נגד שנותיו של יעקב וזה המזמור אמר יעקב כשהתקין עצמו לדורון לתפלה ולמלחמה לכן כשהגיע למזמור י"ז שהוא חשבון טו"ב שהקב"ה הבטיח לו ואתה אמרת הטיב אטיב עמך אמר (שם יז) תפלה לדוד שמעה ה' צדק אמר שמעה בה' יתירה היא ה' אחרונה של השם (שם פה) צדק לפניו יהלך וישם לדרך פעמיו והיא מדת יצחק כמ"ש במדרש (שם טו) הולך תמים זה אברהם (שם) ופועל צדק זה יצחק ודובר אמת זה יעקב ולפי דרכי לפי שעשו סמך על מדה חמישית גבורה שהיא מדתו של יצחק שלא תעמוד לו לעשו באותו פרק לכן בא לעורר שם של י"י שהיא מדתו ז"ש (שם יז) שמעה ה' צדק ושלש דברים שביקש מעשו רמוזין בקרא ראשון אם למלחמה צדק שהיא לוחמת כ מלחמות של אברהם (ישעיה מא) צדק יקראהו לרגליו יתן בעפר חרבו ועל הדורון ששלח לעשו הוא א' הקשיבה רנתי דאתמר גבי קרבנות (תהלים ק) עבדו את י"י ובאו לפניו ברננה (מלכים א ח) לשמוע אל הרנה ואל התפלה שהוא על קרבן שהי' בשיר וביקש מהקב"ה שיצילהו מלשון רמיה כמו שהתפלל במזמור ראשון של (תהלים קכ) שיר המעלות י"י הצילה נפשי משפת שקר ומלשון רמיה כי יעקב אמת הי' ז"ש (שם יז) בלא שפתי מרמה. גם בא להתוודות על מה שהחריד לאביו חרדה גדולה ועשה שתי מעשים לעשו הא' שלקח ברכות ממנו ז"ש וישלח יעקב מלאכים עתה לפניו ר"ל לקדם את פניו ולבקש ממנו שימחול לו שני ענינים שעשה הא' שלקח את ברכתו ע"י שאמר הן עשו אחי איש שעיר לכן נקרא ארצה שעיר כדי לזכור אותו ענין שעשה לו יעקב בלקיחת הברכות ולשמור עברתו נצח שדה אדום על לקיחת הבכורה שמכר לו ע"י עדשים ע"כ קרא שמו אדום לנקום ממנו מאלו שני ענינים וע"ז ביקש מהקב"ה רבון העולם הלא לא במרמה עשיתי כמ"ש יצחק בא אחיך במרמה ויקח ברכתיך הלא (שם) מלפניך משפטי יצא כדאיתא בזוהר בההיא שעת' דאמר יצחק ואברככה לפני ה' לפני מותי נזדעזע כורסייא יקירא ויצא המשפט מלמעלה שמיכאל ילך עמו ז"ש מלפניך משפטי יצא אך יצא יצא תרין יציאות חד ליעקב וחד למיכאל יצ"א בגי' מיכא"ל ז"ש (שם) עיניך הם ע' קתדראין המסבבין כסא הכבוד (שם) תחזינה משרים הסכימו כולם שיקח יעקב הברכות ומדילי' נטל ואח"כ בא יעקב להתוודות על חטא שאיחר נדרו באותו ענין פגם וניער חטא של אד"הר ז"ש (שם) בחנת לבי פקדת לילה על מראה סלם שראה בלילה ואז לא עמד בנסיון ועשה נדר ולא קיים ז"ש (שם) צרפתני בל המצא שלא עמדתי בנסיוני והלוואי (שם) זמותי ולא יעבור פי אותו נדר בי חזר וניער חטא א"ה וא"ת יעקב אמתי למה הלך כל ימיו בעקבה ובמרמה הלא בבטן עקב את אחיו (שם יח) הא"ל תמי"ם דרכ"ו ויעקב איש תם והלך במרמה לז"א (שם יז) לפעולת אדם בדבר שפתיך אני שמרתי ארחות פריץ ר"ל מאחר שיעקב שופרי' דא"ה הוצרך לילך בעקבה עם נחש שהוא עשו כי עשו גרם לאייתאה לווטין על עלמא בגניבה ובעקב נחש כרוך על עקבו על כן הוצרך ג"כ יעקב דיוקנא של אד"הר לבא לאביו יצחק שהיתה בו נשמת חוה ולהחריד אותו ולהביא הברכות ג"כ בדרך עקבה ומרמה ז"ש רבון העולם הלא לפעולת אד"הר שחטא בעץ הדעת במצוה א שצוית לו בדבר שפתיך הוצרכתי אני לשמור ארחות פריץ ולומר אנכי עשו בכורך ולעשות מעשה מרמה. (שם) תמוך אשורי במעגלותיך על מראה הסלם קפיצת הדרך שנעשה לו וקפץ הר המורי' לקבלי' (שם) בל נמוטו פעמי אל יתן למוט רגליך וישא יעקב את רגליו או על מה שאמר ר' לוי אתר אית תמן בירדן בחמי טברי' מצווח נכנס יעקב שם ונעל עשו בפניו והקב"ה חתר לו חתירה ז"ש (ישעיה מז) כי תעבור במים אתך אני כי תלך במו אש לא תכוה ז"ש תמוך אשורי במעגלותיך בל נמוטו פעמי שם באותו נתיב שהי' אש ומים יחד ז"ש (תהלים קמ) פרשו רשת לרגלי למי מעגל (שם) מוקשים שתו לי סלה. אני קראתיך כי תענני אל שהקב"ה קרא ליעקב אל שנאמר ויקרא לו אל אלקי ישראל או על קריאה ראשונה שקרא אשא עיני בשעת מעמד סלם שאז השיב לו הקב"ה אנכי אלקי אברהם אביך שלא אמר לו יצחק אביך כי מדת אברהם שהוא חסד היא עמו ז"ש כי תענני אל באותה המדה אני מבקש (שם) הט אזנך לי עתה ושמע אמרתי והפלא חסדיך עתה לי מושיע חוסים ממתקוממים בימינך שהיא מדת אברהם בימין או שרמז לו כשם שהושעת מלבן הרשע שכחו כח חמור מימין כשם שמושיע חוסים מן לבן שהוא משמורה ראשונה של לילה חמור נוער כמ"ש יעקב אחי מאין אתם והשיבומחר"ן אנחנו נוטריקן משמורה ראשונה חמור "נוער הוא ארצה בני קדם שנתן אברהם להם מתנות אבל עשו היא משמורה שנייה כלבים צועקים לכן הלך עשו לצוד ציד להביא והביא לו כלב ויעקב חטא בזה שהי' (משלי כו) מחזיק באזני כלב עובר ומתעבר ר"ל עשה עבירה ולא לו לבדו עשה רק מתעבר על ריב לא לו לבדו רק שגם בניו תחתיו ושמנה פעמים אדוני גרם ח' מלכים שמלכו לפני מלך מלך בישראל והנה כשראה עשו שא"א לו לעמוד בפני יעקב בא עליו משני צדדין וילך עשו אל ישמעאל שנזדווגו תרין סטרין יחד הוא משמאל וישמעאל מימין וכן הלך ושכר מבני מצרים שהם בשר חמורים כדאיתא במדרש וז"ש והוא הולך לקראתך על סמאל שלקח ארבע מאות איש עמו הוא מחנה של מצרים ת' פרסה על ת' פרסה וכמו שראה יעקב שותפות זו שהולך עשו אל ישמעאל אמר (תהלים קכא) אשא עיני אל ההרים הם (בראשית ח) הרי אררט הרי חושך תרין סטרין שנזדווגו עליו עז"א יעקב (תהלים יז) שמרני כאישון בת עין. שר הכנף הוא שר החרב מרומז וישלח בגי' הכי הוי ז"ש בצל כנפיך תסתירני בת עין היא באמצע כן הוא עומד באמצע מפני רשעים זו שדונ"י הן הן מספר ש"ע דמעות שהוריד יעקב לעורר ש"ע נהורין הנרמזין בר"ת של ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה (שם יז) "אויבי "בנפש "יקיפו "עלי כאן רמז ד' עולמות אבי"ע (שם) מפני רשעים זו שדוני. בזוהר שני גדיי עזים שלקח יעקב בע"פ הי' זמן ביעור חמץ בין שש לשבע לקיים (ישעיה מג) עם ז"ו יצרתי לי והם עשו עגל בין שש לשבע חלבמו סגרו פימו דיברו בגאות יעקב אמר חנני אלקים וכי יש לו כל די סיפוקי ועשו אמר יש לי רב יתר מכדי סיפוקי יעקב אמר קום נא שבה ואכלה ועשו אמר עזות יקום אבי בגאות כדאיתא בזוהר. (תהלים יז) אשורנו עתה על מה שאמר יעקב ואחר עד עת"ה רמז לו גליות ת' של מצרים ע' של בבל ה' של אדום ואח"כ ויהי לי שור בן יוסף וחמור בן דודי אבל בלעם אמר (במדב' כד) אראנו ולא עת"ה כי בעונותינו יצאו מה שיצאו עז"א יעקב אף שיגיעו עתה דהיינו ה' אלפים של עשו סבבונו עוד ולא נצא ועיניהם ישיתו לנטות עוד יותר בארץ עיניהם ישיתו לנטות בארץ שנתן לו שוחד לקיים קרא ודברים טז) כי השוחד יעור עיני חכמים ואין חכמים אלא אדום שנא' (עובדי' א) והאבדתי חכמים מאדום ואותו שוחד גרם לעור עיני יצחק כדאיתא במדרש ישעיה ה) מצדיקי רשע עקב שוחד גם היה מתיירא יעקב שמא יבא עשו מפני ישיבת ארץ ישראל ז"ש (תהלים יז) עיניהם ישיתו לנטות בארץ זכות ארץ ישראל דמיונו כארי' יכסוף במדרש מדמה ענין אביקת מלאך עם יעקב משל לבן מלך שראה כלב רע והי' מתירא שלא יבא כלב על בנו הוא מגרה ארי' שבביתו על בנו וינצח הבן את ארי כן כשיבואו א"ה לזווג על ישראל יראו ששר שלהם לא יכול להם ז"ש (שם) דמיונו כארי' יטרוף וככפיר יושב במסתרים כן (שם) קומה ד' קדמה פניו ר"ל שיקדים הקב"ה שינצח הוא למלאך מקודם (שם) ויכריעהו פלטה נפשי משר של עשו שהוא חרבך שהקב"ה רודה בו את העולם חרבו של מלאך המות ובזה כל המלכיות לא יוכלו אח"כ לישראל כי שני מיהות הם הצדיקים מתים בנשיקה ועל כל אומות נתן הקב"ה רשות למלאך המות חוץ על זרעו של יעקב ובקש יעקב הצילני נא מיד אחי מיד עשו ע"ז שבקש דוד (שם כב) הצילה מחרב נפשי מיד כלב יחידתי ז"ש מיד אחי שכחו למעלה כלב שהלך לצוד ציד להביא והביא לאביו כח כל"ב שנקרא בלאד"ן וארז"ל בסנהדרין מאי בל אדן כלבא ולפי שיעקב החזיק באזני כלב והוא נקר' בלאדן כי (עובדיה א) בזו הוא מאד ויעקב קראו אדוני ודבר זה גרם ששלח יעקב מלאכים שהוא לפניו ר"ל ח' מלכים מלכו לפניו בארץ אדום מיד עשו שניתן לו החרב כמ"ש על חרבך תחי' ז"ש הצילה מחרב נפשי גם על חרב של מ"ה מיד כלב יחידתי וכן כאן (תהלים יז) פלטה נפשי מרשע חרבך שלא ימית אותי מחרבו רק ממתים ידך ד' והמתים מחרבו של מ"ה שעושה נבילה ז"ש (ישעיה כו) יחיו מתיך המתים על ידי הקב"ה והמתים ע"י חרב של מ"ה נבלתי יקומון ז"ש (תהלים יז) ממתים מחלד שנעשים חלדה פגומה בסכין שלו לכן חלקם יהיה בחיים כשימותו ע"י הקב"ה גם כשלא יבואו לכח כלב (שם) וצפונך תמלא בטנם ובמדרש א' והוא צולע על יריכו שאחזו בדורו של שמד זה דורו של ר' עקיבא ובר קפרא עז"א (שם) ממתים ידך ד' הנהרגים על קדושת השם התפלל עליהם ממתים מחלד שהם מתים ע"י מלכיות נקראים קדושים חלקם בחיים (ישעיה ד) כל הכתוב לחיים בירושלים דלעילא קדוש יאמר לו גם בק"ש צריך למסור עצמו על קדושת השם ז"ש (תהלים יז) אני קראתיך כי תענני אל הט אזניך שמע אמרתי שהוא על סוד יחוד שמע והנה למדו רז"ל כל סדר התפלות מיעקב ולדעתי נרמזין בפסוק מנחה היא שלוחה לאדוני לעשו ר"ל תפלת המנחה צריכין אנו ליזהר בה יותר לפי שהיא שלוחה עבור מדתו של יצחק שיונק ממנה עשו כמ"ש (ירמי' ו) אוי נא לנו כי. פנה יום כי ינטו צללי ערב לכן (שמות לב) וירא העם כי באו שש והגיע ערב רב זמן יניקת החיצונים והנה גם הוא אחרינו תפלת ערבית שתיקן יעקב ויצו גם את השני גם את השלישי הן הן ג' משמורת של לילה גם כל ההולכים אחרי העדרים תפלת שחרית כי (בראשית מד) הבוקר אור והאנשים שלחו המה וחמוריהם (איוב לח) ברן יחד ככבי בקר אז (שם) ויריעו כל המקטרגים וכן ג' תפלות סידר שמעה ד' צדק בה' אחרונה (תהלים קד) תשת חשך ויהי לילה בו תרמוש כל חיתו יער ומדת צדק אוקידת לעלמא ואילנא דמותא פרוס גדפוי על עלמא הקשיבה רנתי נגד תפילת שחרית כי (שם ל) בערב ילין בכי ולבקררינה שלחני כי עלה השחר הגיע זמן לומר שירה האזינה תפלתי על תפלת מנחה (שם קב) תפלה לעני כי יעטוף ולפני ד' ישפוך שיחו ואין שיחה אלא תפלה ויצא יצחק לשוח בשדה כי ביותר צריך ליזהר בה גם סידר יעקב שבחו של מקום ואחר כך התפלל ג' ראשונות אלקי אבי אברהם אבות אלקי יצחק גבורות ד' האומר אלי אתה קדוש ואחר כך התפלל צרכיו קטונתי מכל החסדים ואחר כך אמר ג' אחרונות ואתה אמרת הטיב אטיב עמך כמ"ש בספר צרור המור ואחר כך נפל על פניו ויקח מן הבא בידו שנפל על יד שמאל על פניו ותעבור המנחה על פניו ויעבר את מעבר יבק רזא הוא בזוהר שצריך לומר אחר שמונה עשרה י"ג מידות שהוא סוד ויעבור ונרמז ותעבור המנחה על פניו (שמות לד) ויעבור ד' על פניו ואחר כך א' מזמור (תהלים כ) יענך ה' ביו' צרה שנרמז שם ד"פ שם של י'ב'ק' הקשיב' רנתי מתחלה שבחו של מקו' ואח' כך האזינ' תפלתי כמ"ש (מלכים א ח) לשמוע אל הרנה ואח"כ תפלה כי בזה מזמר המקטרגי' סוד פסוקי דזמרה ויהי' התפלה בלי קטרוג ז"ש בלא שפתי מרמה. גם הוצרך יעקב להתפלל כי כל תענית שאין בו מפושעי ישראל אינו תענית כי חלבנה צריך להיות עם קטורת ותפלתו לא היה אצלו חלבנה לכן אמר שיקבל אף שהיא בלא שפתי מרמה וכבר רמז יצחק באמרו אל עשו בא אחיך במרמה ויקח ברכתיך ר"ל שצריך להיות שפתי מרמה לקבלת התפלה והטעם שאם אין פושעי ישראל בתוכם השטן מקטרג יותר כטעם שער של תפילין וכל עניני של קדושה שצריך ליתן חלק לההוא סטרא בתוך הקדושה ומזה הטעם הפריד יעקב ונתן שעיר לעזאזל כי מנחה שלוחה היא לאדוני לעשו מטעם שלא יקטרג מלאכו של עשו ז"ש והנה גם הוא אחרינו שרמז על השטן וכן כשאמר באנו אל אחיך וגם הולך לקראתך רמזו על השטן הן הן ארבע מאות איש עמו ת' בתי דינים דחציפין ר"ע עי"ן מלאך המות מלא עינים וכשסידר יעקב התפלה עדיין לא הזמין במנחה לכן ביקש האזינה תפלתי מאחר שהיא בלא שפתי מרמה. אח"כ סידר יעקב המנחה וסידר מזה הצד עזים ותישים מזה הצד פרים והגמלים באמצע אמרו במדרש למה הוא נותן הגמלים באמצע אלא א' לו הוי רואה את עצמך כאלו אתה יושב על בימה ודן ואני נידון לפניך ואתה מתמלא עלי רחמים כי הגמל גבוה ודרש מלשון גמילות חסד גם מלאך שלו רוכב על הגמל והביא קללות לעולם ומאחר שיעקב הזכיר שיהי' דן לפניו אמר רבון כל עולם לא לפני זה הרשע אני נידון רק מלפניך משפטי יצא כי עיניך תחזינה משרים ומתמלא רחמים והתחיל בעזים כחו של עשו והוא איסור שעטנז שט"ן ע"ז ע"זא דבי טבחא שמינא מנאי מזה הטעם עזים אזלי ברישא שהוא כח של עשו מברייתא של עולם בראשית א) ויהי ערב שהוא עשו ואחר כך (שם) ויהי בוקר שהוא יעקב כמ"ש קומה י"י קדמה פניו שילך הוא מקודם בזה העולם אזיל סומקא זה עשו ואתי חוורא זה לבן אני קראתיך כי תענני אל לקבל תרין גוונין שעברו עלי אדום ולבן בקליפה אני קראתיך כי תענני אל מנחה של יעקב היתה מנין תעננ"י שהוא תק"ף וסוד ש"עיר הט אזנך ושמע אמרתי שקרא יעקב ק"ש כעובדא דר' אחאי בפ"ק דקדושין כל אימת שקרא ק"ש נתר חד רישא בחנת לבי פקדת לילה התוודה על ויפגע במקום וילן שם שדרש בזוהר מלשון (שמית טו) וילונו העם שהרהר בלבו על גדולת עשו ז"ש כי בא השמש והוא עשו שנדמה למאור גדול ועז"א צרפתני אם אוכל לעמוד בנסיון בל תמצא זמותי בל יעבר פי הגם על נדרו שעשה גרמה חטא א"ה ע"ז ג"ע ש"ד כדאיתא במדרש שעבור שאיחר נדרו נענש יעקב בע"ז שאמר הסירו אלהי הנכר ג"ע דינה ש"ד שהרגו כ"ד אלף מאנשי שכם ז"ש (משלי כ) מוקש אדם ילע קודש לפי שאיחר נדרו יצא מוקש חטא של א"ה ונבלע הקדושה שתיקן יעקב מתחלה ז"ש לפעולות אדם בדבר שפתיך חזרתי ונערתי ושמרתי ארחות פריץ מפני רשעים זו שדוני על הברכות שבירך יצחק ליעקב ברכות של גליות (איוב ה) בשש צרות יצילך ובשבע לא יגע בך רע גם דרשו בפסוק ויבא יעקב שלם כל הברכות אלו על יעקב בעצמו ז"ש ז"ו שדוני שרצה לגזול ממנו הברכות שהם נחלקין ז' ו' נרמז במלח ז"ו גם אמר על עשו ולבן רשעים זו שדוני כמ"ש (תהלים קכא) י"י ישמרך מכל רע עשו ולבן י"י ישמור את נפשך ממלאך המות שעליהם אמר כי שרית עם אלקים ואנשים ותוכל ז"ש נגד מלאכו של עשו אויבי בנפש יקיפו עלי:
שאל רבBookmarkShareCopy

מלבי"ם באור המילות

זמין למנויי פרימיום בלבד