פרשנות מצטטת על תהילים יט:ט

כל מזונותיו של אדם קצובים כו' והוצאת בניו לתלמוד תורה. פר"י הכל נפקי מקראי דלעיל מזונותיו דשבת כדאמר לוו עלי ואני פורע תורה דכתיב חדות וחדות היא תורה דכתיב פקודי ה' ישרים משמחי לב (תהלים יט):

שמחה. שדברי תורה הם שמחה כדאמרינן (תהילים יט, ט) משמחי לב ואינם הבל חס ושלום:

וגילו ברעדה. שם בגמ׳ איתא מאי וגילו ברעדה א״ר אדא בר מתנה אמר רב במקום גילה שם תהא רעדה. ופרש״י במקום גילה מתן תורה של לוחות דכתיב (תהילים י״ט:ט׳) פקודי ה׳ ישרים משמחי לב. והתוספות כתבו כדכתיב (ד״ה א טז) עוז וחדוה במקומו. והא דמיאנו תוספות בפסוק שהביא רש״י מתהלים שהוא מוקדם נ״ל משום דבשעת הפרישה עדיין לא היה שמחה עד שקיבל הלוחות לכך מביאים תוספות פסוק של ד״ה עוז וחדוה במקומו מלמד שהמקום גורם לבד מעצמו השמחה:

במקום גילה - מתן תורה של לוחות דכתיב (תהילים י״ט:ט׳) פקודי ה' ישרים משמחי לב: