פרשנות מצטטת על תהילים י:טו

עוד עבור לו. חד מן י' מלאים בלישנא וסימן במ"ג פרשת בלק וכן חברו דסיפרא סימן ח' ותמיהא לי טובא דבמסרה רבתא בהדי תיבותא דיתרין וא"ו וחטפין קמצין וחשיב אוסיף עוד עבור לו דעמוס ואל קא מפרטא נמי הי מינייהו קמץ חטף ובכולהו ספרי דילן תרווייהו בחולם ודילמא הדא היא דעתא דב"נ כמ"ש בתהילים י' גבי תדרוש רשעו ואנן כבר גלינן בכמה דוכתי דלא סמכינן עילויה:

ויתכן לפרש כי התפלל לשעה ולדורות, מיד אחי לשעה, מיד עשו לדורות. והוא שכתוב (בראשית כ״ז:כ״ב) והידים ידי עשו, ועליו התפלל דוד ע"ה (תהילים י׳:ט״ו) שבור זרוע רשע.

ואמר אחר כך 'אל תהא רשע בפני עצמך'. רוצה לומר שלא יהא רשע בפני עצמו, אף כי עיקר הרשעות הוא כאשר הוא רשע לבני אדם, ועל* זה יפול שם רשע, כמו שאמר (שמות ב, יג) "רשע למה תכה רעך", וכדכתיב (תהלים י, טו) "שבור זרוע רשע", פירוש הזרוע והכח אשר הרשע עושה עם הבריות, שבור זרוע שלו*. וזה כי הצדיק הוא שאינו יוצא מן הצדק, שהצדק הוא השוה, ואין יוצא הצדיק ממנו. אבל הרשע הוא הפך הזה, שיוצא מן הצדק שהוא השוה. לפיכך כאשר הוא רשע לבריות זה שיוצא מן הצדק, עד שיציאתו ניכר לאחרים, והם הבריות, ואז נקרא 'רשע'.