פרשנות מצטטת על תהילים י:יג

ורע תדרוש רשעו בל תמצא: שהוא אומר כי לא תדרוש כמו שאמר למעלה (יג) הראה לו כי אתה דורש; ואם אתה עושה כן לא תמצא רשע בארץ, כי אם תשבור זרועו הנשאים ישמעו וייראו. ורשע ורע הוא כפל דבר.

ההיקש התנאי מן השאלה של רשע וטוב לו, לא יכלו הריעים לסתרו על־ידי סתירת הנושא של ההקדמה הקטנה (כאליפז), כי לא כאשר נוכל לאמר על צדיק שחטא בסתר, נוכל לאמר לרשע צדיק אתה, ולא על־ידי סתירת ההקדמה הגדולה (כצופר), אחר שאיוב לעג על יסודותיו אלה הפילוסופייים ולא קיבלם, ואי אפשר להתווכח עם איש על־פי התחלות ויסודות שהוא לועג עליהם, לכן פנו כולם אל הנשוא של ההקדמה הקטנה, לאמר שהצלחת הרשע לא תיקרא הצלחה, רק שכל אחד בירר לו דבר אחר, ומקרה איוב (אחר שעתה על־ידי שהתאמץ בכל כוחו בהכחשת פינות האמונה, ודיבר דבריו במליצות נמרצות ועיונים מתוקנים, מזה נתברר אצלם שדעות אלה קיננו בליבו מכבר, ועל־ידי זה החזיקוהו לרשע גמור מנאץ את אלהים), היה בעיניהם לאות ולמשל אל מקרה כל רשע מצליח: