תַּאֲוַ֬ת עֲנָוִ֣ים שָׁמַ֣עְתָּ יְהוָ֑ה תָּכִ֥ין לִ֝בָּ֗ם תַּקְשִׁ֥יב אָזְנֶֽךָ׃
רד"ק
הקשיבה לקול שועי תן אזנך להיות קשבת. כי הוא פעל יוצא. וכן כתיב (משלי ב ב) להקשיב לחכמה אזנך; תקשיב אזנך (תהלים י יז). והמלה נקשרת עם למ"ד, עם אל, ועם בי"ת. ופעמים היא בלא קשר אות, כמו הקשבתי ואשמע (ירמיהו ה ו); מי הקשיב דברו (שם כ גיח).