פרשנות מצטטת על תהילים כא:ט

[יג] והרמב"ן ז"ל פי' דעת אונקלס כי ענה זה באו עליו מן האומה הנקראת אימים לפנים, ורצו לגזול ממנו החמורים של צבעון אביו והוא היה במדבר ואין עוזר לו ותמצא ידו להם וניצול מידם ונודע בגבורה הזאת, וע"ז כתב הרש"ד ועם שהרמב"ן יפרש כן לפי דעת אונקלס, נראה שהוא אונקלס אינו מפרש כן מלת מצא, לפי שתרגם דאשכח מלשון מציאה ולא תרגם דנצח עיי"ש, וכן כתב הנתינה לגר "אבל לא ירדתי לסוף דעתו הקדושה, אם גִבָרַיָא כוונתו על האימים למה לא תרגם "אימתני" כלעיל (יד ה) ועוד למה לא תרגם דנָצח עיי"ש, ובפס"ז "וי"א מצא את הימים, הכה את הימים כמו "תמצא ידך לכל אויביך" (תה' כא ט):

בֶּן אוֹנִי בֶּן צַעֲרִי. "בִּנְיָמִין", נִרְאֶה בְּעֵינַי לְפִי שֶׁהוּא לְבַדּוֹ נוֹלַד בְּאֶרֶץ כְּנַעַן שֶׁהוּא בַּנֶּגֶב כְּשֶׁאָדָם בָּא מֵאֲרַם נַהֲרַיִם, כְּמוֹ שֶׁאָמַר "בַּנֶּגֶב בְּאֶרֶץ כְּנָעַן" (במדבר לג מ), "הָלוֹךְ וְנָסוֹעַ הַנֶּגְבָּה" (בראשית י"ב:ט'), בִּנְיָמִין – בֶּן יָמִין, לְשׁוֹן "צָפוֹן וְיָמִין אַתָּה בְרָאתָם" (תהלים פט יג) וּלְפִיכָךְ הוּא מָלֵא, לְשׁוֹן רַשִׁ"י (רש"י על בראשית ל"ה:י"ח). וְלֹא הֲבִינוֹתִי זֶה שֶׁתְּהֵא אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל דְּרוֹמִית לַאֲרַם נַהֲרַיִם, שֶׁהֲרֵי אֲרָם מִזְרָחִית לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, כְּדִכְתִיב (בראשית כ"ט:א') "וַיֵּלֶךְ אַרְצָה בְּנֵי קֶדֶם", וּכְתִיב (במדבר כג ז) "מִן אֲרָם יַנְחֵנִי בָלָק מֶלֶךְ מוֹאָב מֵהַרְרֵי קֶדֶם", וְיַעֲקֹב עָבַר הַיַּרְדֵּן שֶׁהוּא לְמִזְרָחָהּ שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְהָיָה חוֹזֵר דֶּרֶךְ אֱדוֹם שֶׁהוּא בִּדְרוֹם אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, נִמְצָא אֲרָם מִזְרָחִית דְּרוֹמִית לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לִצְפוֹנָהּ. אֲבָל אִם נוֹלַד בִּתְחוּם בֵּית לֶחֶם אֶפְרָתָה שֶׁהוּא בְּאֶרֶץ יְהוּדָה, כְּדִכְתִיב (שופטים יט ב) "בֵּית לֶחֶם יְהוּדָה", וּכְתִיב (מיכה ה א) "וְאַתָּה בֵּית לֶחֶם אֶפְרָתָה צָעִיר לִהְיוֹת בְּאַלְפֵי יְהוּדָה" הִנֵּה הוּא בִּדְרוֹמָהּ שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְהִנֵּה בֵּין בֵּית אֵל וּבֵין בֵּית לֶחֶם אֶפְרָת נוֹלַד. וְאִם הַמָּקוֹם בְּהַר אֶפְרַיִם, הֲרֵי הוּא בִּצְפוֹנָהּ שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, כְּדִכְתִיב (יהושע יח ה) "יְהוּדָה יַעֲמֹד עַל גְּבוּלוֹ מִנֶּגֶב וּבֵית יוֹסֵף יַעַמְדוּ עַל גְּבוּלָם מִצָּפוֹן". וְאִם בְּחֶלְקוֹ שֶׁל בִּנְיָמִין גַּם כֵּן אֵינָהּ בַּדָּרוֹם, דִּכְתִיב "וַיְהִי לָהֶם גְּבוּל לִפְאַת צָפוֹנָה". וּמִכָּל מָקוֹם אֵין טַעַם לִקְרוֹתוֹ בֶּן דָּרוֹם. וְהַנָּכוֹן בְּעֵינַי כִּי אִמּוֹ קְרָאַתּוּ בֶּן אוֹנִי, וְרָצְתָה לוֹמַר בֶּן אֶבְלִי, מִ"לֶּחֶם אוֹנִים" (הושע ט ד), "לֹא אָכַלְתִּי בְאוֹנִי" (דברים כו יד), וְאָבִיו עָשָׂה מִן אוֹנִי – כֹּחִי, מִלְּשׁוֹן "רֵאשִׁית אוֹנִי" (בראשית מ"ט:ג'), "וּלְאֵין אוֹנִים" (ישעיהו מ כט), וְלָכֵן קָרָא אוֹתוֹ בִּנְיָמִין – בֶּן הַכֹּחַ אוֹ בֶּן הַחֹזֶק, כִּי הַיָּמִין בּוֹ הַגְּבוּרָה וְהַהַצְלָחָה, כְּעִנְיָן שֶׁכָּתוּב (קהלת י ב) "לֵב חָכָם לִימִינוֹ", "יְמִינְךָ תִּמְצָא שֹׂנְאֶיךָ" (תהלים כא ט) "יְמִין ה' רוֹמֵמָה" (שם קיח טז), רָצָה לִהְיוֹת קוֹרֵא אוֹתוֹ בַּשֵּׁם שֶׁקְּרָאַתּוּ אִמּוֹ, כִּי כֵן כָּל בָּנָיו בַּשֵּׁם שֶׁקָּרְאוּ אוֹתָם אִמּוֹתָם יִקָּרְאוּ, וְהִנֵּה תִּרְגֵּם אוֹתוֹ לְטוֹבָה וְלִגְבוּרָה. וְרָאִיתִי בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה (בראשית רבה פ"ב:ט'), "בֶּן אוֹנִי" – בֶּן צַעֲרִי, "וְאָבִיו קָרָא לוֹ בִנְיָמִין" – בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ. וְלֹא יָדַעְתִּי מַהוּ, כִּי הַכֹּל לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, וְכֵן שֵׁם כָּל בָּנָיו לְשׁוֹן קֹדֶשׁ הוּא. אֲבָל רָמְזוּ לְמָה שֶׁאָמַרְתִּי שֶׁתִּרְגֵּם הַלָּשׁוֹן לְטוֹבָה:

אשר מצא את הימים. הם פרדים והוא מצא בחכמה כי יולד מין משאינו מינו מה שאין כן בשאר כלאים ותחשב לו הדבר לחכמה כי הכיר במיניהם שהם קרובים בטבע ויולידו. ואונקלוס תרגם גבריא ורוצה לומר שבאו עליו מהאומה ששמה ימים ורצו לגזול ממנו החמורים והוא לבדו במדבר ואין עוזר לו ותמצא ידו והציל מהם והוא מלשון תמצא ידך לכל שונאיך אי נמי שמצא אותם וניצל מהם ונודע שמו בגבורה הזאת: