בְּחָנֵ֣נִי יְהוָ֣ה וְנַסֵּ֑נִי צרופה [צָרְפָ֖ה] כִלְיוֹתַ֣י וְלִבִּֽי׃
רשב"ם
והאלהים נסה את אברהם - קנתרו וצערו, כדכתיב: הנסה דבר אליך תלאה. על נסותם את ה'. מסה ומריבה בחנני ה' ונסני. כלומר: נתגאיתה בבן שנתתי לך לכרות ברית ביניכם ובין בניהם. ועתה לך והעלהו לעולה וראה מה הועילה כריתות ברית שלך! וכן מצאתי אח"כ במ' של שמואל: ויהי ארון ה' בארץ פלשתים שבעה חדשים. כתב: את שבע כבשות הצאן תקח מידי. אמר לו הקב"ה את נתת לו שבע כבשות, חייך, שבניו עושים שבע מלחמות עם בניך ונוצחין אותן. דבר אחר: חייך, שבניו הורגים שבע צדיקים מבניך ואלו הן: שמשון, חפני, ופנחס, שאול, ושלשה בניו. דבר אחר: חייך שבניו מחריבים שבע משכנות, ואלו הן: אהל מועד, וגלגל, נוב, ושילה, וגבעון, ובית עולמים תרין. דבר אחר: שארון מחזר בשדה פלשתים שבעה חדשים.
מאירי
ואמרו בחנת לבי פקדת לילה אם נפרשהו על עון בת שבע יהיה פירושו על אותו הלילה בחנת לבי ולא מצאתני נקי והוא אמרו צרפתני בל תמצא. ואמ׳ זמתי בל יעבר פי כלומ׳ ואף כשהרגשתי בחטאי התחרטתי על מה שחשבתי ואמרתי בחנני ה׳ ונסני צרפה כליותי ולבי (תה׳ כו ב) ומי יתן שלא אמרתי כן. ואם הוא על כלל העונות יראה לי שאמ׳ כן ע״צ הודאתו עליו בתשובתו והזכיר זמן לילה שהוא עת מחשבות והרהורים כלומ׳ בחנת לבי ומצאתו שוה בתשובתי עם פי, צרפתני בל תמצא בתשובתי שום סיג וזמותי בל יעבור פי כלומ׳ מה שהיה במחשבתי וכוונתי לא עבר על דברי פי אבל הפה והלב שוים בהסכמה אחת.
רש"י
זמותי בל יעבר פי. אם תעלה עוד במחשבתי ליבחן לפניך בל יעבר פי לומר עוד בחנני ונסני כמו שאמרתי כבר כמו שנאמר (לקמן כו) בחנני ה' ונסני שאמר דוד לפני הקב"ה מפני מה אומרים אלהי אברהם ואין אומרים אלהי דוד אמר לו אני בחנתיו בי' נסיונות ונמצא שלם אמר בחנני ונסני כדאיתא במסכת שבת:
רש"י
למען תצדק בדברך. כמו במנהגך, (סא"א) כח היה לי להתגבר על יצרי אלא שלא יאמרו העבד נצח את רבו שאמרתי לפניך בחנני ונסני (לעיל כ"ו) ובחנתני ולא נמצאתי שלם כדי שתצדק אתה ולא אני, ד"א למען תצדק בדברך אם תמחול לי תצדק בדינך לנכח כל הרשעים שאינם שבים שלא יוכלו לומר כאילו עשינו תשובה לא הועלנו: