פרשנות מצטטת על תהילים כו:ו

אֶרְחַ֣ץ בְּנִקָּי֣וֹן כַּפָּ֑י וַאֲסֹבְבָ֖ה אֶת־מִזְבַּחֲךָ֣ יְהוָֽה׃

משנת ארץ ישראל

הקפת המזבח היא נוהג רגיל. בסוכות מקיף כל הציבור את המזבח עם ערבות (או ארבעה מינים) בידו (משנה, סוכה פ"ד מ"ה). למנהג שורשים מקראיים: "ארחץ בנקיון כפי ואסֹבבה את מזבחך ה' " (תהלים כו ו).
שאל רבBookmarkShareCopy

משנת ארץ ישראל

בכל יום מקיפים את המזבח פעם אחת – המשנה אינה מסבירה כיצד מקיפים את המזבח, האם עושים זאת עם ארבעת המינים או רק עם ענפי ערבה, ואולי זקיפת הענפים בצד המזבח היא הקפתו הנזכרת. בהמשך המשנה הבאה נרמז שההקפה הייתה גם עם הלולב, ונעסוק בכך להלן. בבבלי מבדילים בין זקיפה לנטילה, ומשמע שלפי תפיסת התלמוד שני מרכיבים הם, אך לא ברור האם החזיקו המקיפים משהו בידיהם (בבלי, מד ע"א). התלמודים דנים בשיעור הערבה, מכאן ניתן להבין שמקיפי המזבח לקחו בידם ערבות. ברם, ייתכן מאוד שהמשפט בתלמודים אינו מתייחס להקפת המזבח אלא לנוהג הערבה של ימיהם, ואותו ביררנו במבוא למסכת. מכל מקום, בבבלי יש מחלוקת האם הקיפו את המזבח עם ערבות או עם ארבעה מינים. במדרש תהילים נאמר במפורש שמקיפים את המזבח עם ארבעה מינים: "ארחץ בנקיון כפי ואסובבה את מזבחך ה'. כי האי דתנן בכל יום היו מקיפין את המזבח [פעם אחת ואומרים אנא ה' הושיעה נא], ובמה היו מקיפין אותו, בלולב והדס וערבה בימין, ואתרוג בשמאל, שנאמר ולקחתם לכם (ויקרא כג מ)" (מדרש תהילים, כו ה, עמ' 217)116ראו אלבק, עמ' 476. אלבק מנסה להוכיח את דבריו גם ממדרש תהילים, יז ה, עמ' 128, ברם שם המדרש מדבר על מנהג הושענא של ימיו ועל הקפת ארון הקודש או החזן, כמקובל גם היום: "עבר ראש השנה וכל ישראל באים ביום הכפורים ומתענים בו, ולובשים בגדים לבנים ונאים, עבר יום הכפורים ואין אדם יודע מי נוצח אם ישראל אם אומות העולם, כיון שהגיע יום טוב הראשון של חג, וכל ישראל גדולים וקטנים נוטלין לולביהם בימינם, ואתרוגיהם בשמאלם, מיד הכל יודעין שישראל נוצחין בדין, וכיון שהגיע יום הושענא רבה, נוטלין ערבי נחל, ומקיפין שבע הקפות, וחזן הכנסת עומד כמלאך אלהים, וספר תורה בזרועו, והעם מקיפין אותו דוגמת המזבח, שכך שנו רבותינו בכל יום היו מקיפין את המזבח, ואומרים אנא ה' הושיעה נא, אנא ה' הצליחה נא, וביום השביעי היו מקיפין שבע פעמים, וכן מפורש על ידי דוד מלך ישראל, שנאמר ארחץ בנקיון כפי ואסובבה את מזבחך ה' (תהלים כו ו)". המילים "שכך שנו רבותינו" אינן בכתב יד ג, ודנו בכך במבוא. . גם בספר היובלים מתואר אברהם כשהוא מקיף את המזבח עם ארבעת המינים117יובלים, טז לא. אברהם לוקח עמו "לבות תמרים", וזהו אחד הכינויים ללולב, וכך דורש במפורש הבבלי, מה ע"ב. . השאלה במה הקיפו את המזבח קשורה בשאלה מי היו המקיפים (להלן): אם ישראלים הקיפו את המזבח, הרי שהם החזיקו בידיהם את ארבעת המינים. כפי שכבר ראינו הילכו עולי הרגל ואנשי ירושלים בסוכות עם ארבעת המינים. כל זמן שנהגו ליטול ארבעה מינים במקדש לא הייתה כל אפשרות שהקיפו את המזבח בלי ארבעת המינים, וכי היכן הניחו אותם? ברם, אם מקיפי המזבח היו רק כוהנים – הרי שייתכן שלא החזיקו ארבעה מינים בידיהם.
שאל רבBookmarkShareCopy

חזקוני

וידיו לא שטף במים א״‎ר אלעזר בן ערך מכאן סמכו לטהרת הידים מן התורה ולשון נקיה הוא שהוציא טבילה בלשון רחיצת ידים וכן מצינו ארחץ בנקיון כפי.
שאל רבBookmarkShareCopy