פרשנות מצטטת על תהילים כו:ז

נזיר להזיר. מלמד שהנזירות חלה על נזירות ^ידכגון שאמר הרי עלי שתי נזירות, או שאמר הריני נזיר היום, הריני נזיר היום, חלו עליו דיני שתי נזירות, ודינו מבואר בנזיר ט"ז א' שמגלח ראשונה ביום ל"א ולשניה ביום ס"א, ועוד יתבאר מזה לפנינו בהמשך הפרשה, ולמד כן מכפל לשון נזיר להזיר, כלומר, כשקיבל להיות נזיר אפשר לו להזיר עוד, ולולא הפסוק הוי ילפינן משבועה שחמורה מנזיר ובכ"ז אין שבועה חלה על שבועה. והנה אע"פ דבדרשה דלעיל ילפינן מכפל הלשון לכנויי נזירות מפרש בגמ' נדרים ג' ב' דתרתי ש"מ, משום דאי משום כנויים לבד היה אפשר לכתוב נזיר ליזור, כמו בנדרים דכתיב לנדור, ומדכתיב להזיר ש"מ תרתי.
וכתב הר"ן בנדרים ג' ב' וז"ל, לא שיהא שום הפרש בין ליזור ולהזיר, שהרי הה"א נבלעת היא בכמה מקומות כדאשכחן לנוד ולהניד, לשמיד ולהשמיד, אלא דהו"ל לכתוב דומיא דנדרים דכתיב לנדור, עכ"ל. והפסוקים שהביא הם במשלי כ"ו ב' כצפור לנוד, ובמ"ב כ"א להניד רגל ישראל, ובישעיה כ"ג לשמיד מעזניה, וציינם מפני שהן מיוחדות בתנ"ך, אבל צ"ע שהרי במלת לנוד א"צ כלל לכתוב ה', ובאורו במובן אחר ממלת להניד, שזה בקל וזה בהפעיל, ואולי ט"ס בדבריו, וצ"ל לגיד להגיד, ומכוין להפסוק במ"ב ט' ט"ו לגיד ביזרעאל שהוא במקום להגיד כפירש"י שם, וכמו כן היה אפשר לו להביא מן לשמיע קול תודה (תהילים כ״ו:ז׳) שהוא במקום להשמיע. .
(נזיר ה׳ א׳)

לשמיד. כמו להשמיד וכן ללכת לגיד ביזרעאל (מלכים כט) כמו להגיד וכן לשמיע קול תודה (תהלים כו) כמו להשמיע:

לסתר, לפי הנקוד הוא הפעיל והושמטה הה"א כמו לצבות בטן וְלַנְפִל ירך (במדבר ה' כ"ב), לַשְמִעַ בקול תודה (תהלים כ"ו ז'), לַשְמִד מעזניה למעלה כ ג י"א), וְלַלְבֵן (דניאל י"א ל"ה) אפס כי להיות כל המלות האלה בלא יו"ד ההפעיל נ"ל כי אמיתת קריאתן אינה כן, אלא לִצְבּוֺת בטן וְלִנְפֹּל ירך, ״לִשְׁמֹעַ״ בקול תודה או ״לְשַמֵּעַ״, ״לְשַׁמֵד״ מעזניה, ״וּלְלַבֵּן״, וכן כאן ״לְסַתֵּר״ עצה, כמו סתרי נדחים (למעלה י"ו ג'), מפני שאינם מסתירים העצה במקום אחר אלא בלבם, והנה הם עצמם מקום סתר לה, כטעם סתרי נדחים, היה להם מקום סתר ומנוס, ועיין בה"ע תקפח עמוד 104.

לראתכם. כְּמוֹ לְהַרְאוֹתְכֶם, וְכֵן (שמות י"ג) "לַנְחֹתָם הַדֶּרֶךְ", וְכֵן (תהלים כ"ו) "לַשְׁמִעַ בְּקוֹל תּוֹדָה", וְכֵן (מלכים ב ט') "לָלֶכֶת לַגִּיד בְּיִזְרְעֶאל":