פרשנות מצטטת על תהילים כו:יא

הולך תמים אם תמים הוא תאר רצונו לומר: הולך בדרך תמים, כמו הלך בדרך תמים הוא ישרתני (שם קא ו); ואם הוא שם, כמו אם באמת ובתמים (שופטים ט טז), רצונו לומר: הולך בתמימות, כמו ואני בתמי אלך (תהלים כו א): והענין אחד. והתמים הוא מי שיתעסק בעניני העולם הזה בדרך תמימות, שלא יעמיק במחשבתו בתחבולות העולם.

אָמַר לוֹ: "וַאֲנִי בְּתֻמִּי אֵלֵךְ" (תהלים כו, יא) (איוב ד, ו). יש להקשות מה שייכה תשובה זו לדבריו של שטן שאמר לו (איוב ד, ב) הֲנִסָּה דָבָר אֵלֶיךָ תִּלְאֶה?
ונראה לי בס"ד כי אברהם אבינו ע"ה הוא בימין ששם מדת החסד וידוע דימינא לא אצטריך לשמאלא אבל שמאלא אצטריך לימינא וכל הנצרך לזולתו הוא חסר ושאינו נצרך הוא שלם, ולכן החסד נקרא 'תָּמִים' ולכן אמר השם יתברך לאברהם אבינו ע"ה 'הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי וֶהְיֵה תָמִים' (בראשית יז, א) אבל השמאל נקרא 'חסר' והשטן אמר לו הנה אתה היית בימין שהוא חסד ועתה בנסיון הזה דוחה אותך לשמאל כי מנסה אותך בדבר שתעשה אכזריות גדולה לשחוט בנך יחידך וזו אינה ממדת החסד אלא ממדת הגבורה שבשמאל נמצא דוחה אותך לשמאל.
והשיב לו אברהם אבינו ע"ה לא כן אלא 'אֲנִי בְּתֻמִּי אֵלֵךְ' רצונו לומר עודני עומד במקומי בימין שהוא שלם ותמים ולא אצטרך אני לשמאלא ואני עושה פעולה שצוני בה במידת החסד כי דבר זה אינו אכזריות כאשר אתה חושב אלא הוא חסד גדול שיהיה האדם קרבן לה' ואין טובה לאדם גדולה מזו.
והשיב לו השטן 'יִרְאָתְךָ כִּסְלָתֶךָ' פירוש זו היראת שמים שיש לך היא כסלות ח"ו כי איך יתכן לחשוב שחיטת בנך לטובתו והלא אם ישאר חי וקיים כמה וכמה מצות אשר כל אחד ואחד מהם גדולה ממצות הקרבן. והשיב לו אברהם אבינו ע"ה 'זְכָר נָא מִי הוּא נָקִי אָבָד' שאם יודע הקדוש ברוך הוא כשישאר יצחק בעולם יעשה טוב הרבה לא היה מאבדו בזביחה זו.

קדמו שטן לדרך א"ל הנסה דבר אליך וגו' כל הכתובים אלו אליפז אמר לאיוב בדרך מוסר שאל יחשוב שהרעות שבאו עליו שלא בצדק ח"ו כפירוש המפרשים וכ"ה בפרק הזהב אל יאמר לו כדרך שאמרו חבריו לאיוב כו' זכור מי נקי אבד כו' אלא שבשמעתין יחסו הדברים אלו לשטן לפי כוונתו להסית לאברהם שהוא השטן הוא היצה"ר ותשובת אברהם אליו גם בזה והוא שמדרך החכמים במדרשות ליחס הדברים לראוי לו בדרך הקירוב והייחוס ולפי שאליפז היה מנביאי או"ה והן הנביאות מלאכיו והיה זרעו של עשו שהוא כח השטן וסמאל יחסו בדרשה זו דברי השטן לאליפז. וקצת מדבריו יחסו לאברהם כי אליפז היה מזרעו של אברהם ויצחק שע"י נעשה ענין העקידה אך קצת ערבוב דברים יש כאן דמה שהשיב אברהם ואני בתומי אלך אינו נזכר בענין אליפז והוא פסוק מספר תהלים ונראה שיצא להם שהיה זה תשובת אברהם ואני בתומי אלך מתשובת השטן שא"ל הלא יראתך וגו' ותום דרכיך שא"ל אברהם ואני בתומי אלך א"ל כי תום דרכיך שאמרת היא כסלתך ודו"ק. וכתבו התוס' בפרק הזהב הלא יראתך כסלתך לשון בטחון כו' וס"פ הנחנקין יש לפרש כמו כן לשון בטחון ולא סכלות דא"ל לאברהם כו' עכ"ל ע"ש ויותר נראה לפרש הכא שהוא מלשון סכלות וכסלות כפרש"י בספר איוב שא"ל השטן כי יראתך מהקב"ה הוא כסילות ושטות לשחוט את בנך וכן אמרו בב"ר בא לו סמאל אצל אברהם וא"ל סבא אבדת לבך בן שניתן לך למאה שנה אתה הולך לשוחטו ומ"ש שא"ל אברהם כך עונשו של בדאי כו' תשובה זו אין כאן מקומה אלא שאחר שא"ל המלאך אל תשלח ידך וגו' ונתאמתו דברי השטן שא"ל ששמע מאחורי הפרגוד השה לעולה ואין יצחק לעולה א"ל דלכך לא האמין לו כמו שהאמין אח"כ אל המלאך משום דזה עונשו של בדאי משום דכבר בא אליו בדברים בדויים אבל קודם שאמר לו המלאך אל תשלח לא יתכן לומר אפילו אומר אמת דאברהם אכתי לא ידע אז אם אומר אמת אם לאו ונראה שהוציאו תשובת אברהם מסיפא דקרא דכתיב ותקח אזני שמץ מנהו פי' שא"ל אברהם כי דברים אלו ראויים להאמין אלא שתקח אזני שמץ ודופי אף לדברים אלו מנהו מן הדברים הראשונים שבדית אלי: