פרשנות מצטטת על תהילים כז:יג

ואיני יודע וכו׳. מ״כ שלא היה הצדיק הזה מאמין בעצמו כענין שדרשו (ברכות ד.) בדוד לולא האמנתי וגו׳ (תהילים כ״ז:י״ג) או שלא רצה ליטול את השם לפני תלמידיו ללמדם בכך ענוה וע״כ א״ל פנו כלים מפני הטומאה וכו׳ כדלקמן ומ״מ הודיעם שחזקיהו מלך יהודה בא ללוותו כדי שלא יהרהרו אחר מטתו. מהרש״א שם:

אפשר במ"ש ארץ חיים פי' תהלים מרבותינו זכרונם לברכה במזמור ז"ך קודם שברא ה' עולמו היו אותיות אלפא ביתא במילואן והאלף כתובה אף בלתי למ"ד וראה הקב"ה שאין העולם מתקיים באף והטיל למ"ד ונעשה אלף וכשמבטלים תורה מסתלקת למ"ד ונשאר אף עכ"ד ואפשר שז"ש מה חרי האף הגדול הזה דכבר הקדוש ב"ה ראה שאין העולם מתקיים באף והטיל למ"ד. לז"א על אשר עזבו את ברית ה' וכו' שבטלו התורה ולכן נסתלקה הלמ"ד ונשאר אף וזהו חרי האף הגדול ולרמז זה כתיב וישליכם והלמ"ד גדולה להורות כי בעבור הלמ"ד שסילקו נהפך וישליכם כי הלמ"ד גדולה וכשיש לימוד היה נשקט האף אבל בביטול הלימוד חרה אף וישליכם וכו'

ויירא יעקב מאד ויצר לו. דרשו רבותינו ז"ל ויירא שמא יהרג, ויצר לו אם יהרוג הוא את אחרים. וכיון שהבטיחו הקב"ה (בראשית כ״ח:ט״ו) והנה אנכי עמך ושמרתיך בכל אשר תלך, למה נתירא, אלא שמא יגרום החטא, כך דרשו רבותינו ז"ל בפ' ראשון דברכות. ודרשו עוד כיוצא בדבר אתה אומר למה נקוד על לולא כך אמר דוד (תהילים כ״ז:י״ג) לולא האמנתי לראות בטוב ה', רבש"ע מובטח אני בך שאתה עתיד לשלם שכר טוב לצדיקים לעתיד לבא אבל איני יודע אם יש לי חלק ביניהם אם לאו. וכיון שהיה קורא עצמו חסיד איך היה מסופק בזה אלא שמא יגרום החטא.