ק֥וֹל יְהוָ֗ה עַל־הַ֫מָּ֥יִם אֵֽל־הַכָּב֥וֹד הִרְעִ֑ים יְ֝הוָ֗ה עַל־מַ֥יִם רַבִּֽים׃
מחוקקי יהודה; קרני אור
[ה] לא יחדש האות קול גשמי הנשמע לאזנים, אבל טעם קול הוא הדבר המכוון והנרמז, וכבר יקרא קול הגזרה האלהית, קול ד' על המים (תה' כט ג) (רדי"א):
עזרא בן שלמה
תהום כלבוש כסיתו שהוא (נ"ל שהי') עם העולם? בכדורה וכסית וזהו על ההרים יעמדו מים והאיך נקבו (נ"ל נקוו) בצד אחר כי אתה גערת בהם. (נ"ל וזהו מגערתך ינוסון מקול רעמך יחפזון). כענין קול ה' על המים אל הכבוד הרעים ה' על מים רבים (נ"ל דכאן חסר ענין אחד ואפש' דכוונתו לפי שע"י הרעם נתחלקו המים לכך אמר ב"פ מים (לכך אמר מים ב"פ).
קיצור בעל הטורים
על עין המים ב' במסורה דין ואידך הנה אנכי נצב על עין המים. שטוב הוא להתפלל על המים כדכתיב מקול מחצצים בין משאבים שם יתנו צדקות ה', וכן התפלה נמשלה למים דכתיב שפכי כמים לבך: