פרשנות מצטטת על תהילים כט:ח

וישב העם בקדש. קדש הוא שם עיר והוא מדבר צין, וכן כתוב במסעות בסדר אלה מסעי(במדבר לג) ויחנו במדבר צן היא קדש, ואין זה קדש ברנע כי קדש ברנע מדבר הוא, שכן כתיב (תהלים כט) יחיל ה' מדבר קדש. ומדבר צן אינו מדבר סין הכתוב בסמ"ך, כי אותו הכתוב בסמ"ך הוא מדבר אחר בין אילים ובין סיני, והוא שכתוב (שמות טז) ויסעו מאילים ויבאו וגו' אל מדבר סין אשר בין אילים ובין סיני, וזה יורה כי מדבר סין בסמ"ך מדבר בפני עצמו, אינו מדבר צן הכתוב בצד"י, וגם אינו מדבר סיני שכן כתוב באלה מסעי (במדבר לג) ויסעו מים סוף ויחנו במדבר סין, וכתיב (שם) ויסעו מרפידים ויחנו במדבר סיני, ומונה והולך חמש מסעות בין מדבר סין ומדבר סיני.

מדבר סיני. חמשה שמות יש לו למדבר זה, מדבר צין (פ׳ חקת כ׳ א׳) – שנצטוו ישראל עליו ^גאינו מבואר איפה מרומז בהמלה צין ענין צווי, ולולא מסתפינא הו"א דצ"ל שנצטיינו ישראל עליו, והיינו שע"י קבלת התורה נעשו מצוינים משאר האומות, והוא ע"ד הלשון הבדלת את עמך ישראל, וענין ציון מרומז יפה במלת צין, וכעין ראיה להגהה זו במדרש חזית (ה' ב') בפסוק פתחי לי אחותי רעיתי יונתי – יונתי במרה שבשם נצטוו ונצטיינו בכל המצות וצדקות ומעשים טובים כיונה זו שמצוינת. , מדבר קדש (תהילים כ״ט:ח׳) – שנתקדשו ישראל עליו, מדבר קדמות (פ׳ דברים ב׳ כ"ו) – שנתנה קדמות עליו ^דרומז על התורה שנקראת קדמות כמו שדרשו בפסחים נ"ד א' שהתורה נבראת קודם שנברא העולם, וסמכו זה על הפסוק דמשלי ה' קנני ראשית דרכו דאיירי בענין התורה. , מדבר פארן (פ׳ שלח) – שפרו ורבו עליו ^הרומז למ"ש באגדות דכל אחת מנשי ישראל נתעברה במצות שובו לכם לאהליכם (פ' ואתחנן) שצוה הקב"ה לאחר נתינת התורה, ודרשו שהתיר להם אז פו"ר שנאסרו שלשה ימים מקודם כמבואר שם ובסמוך בפרשה זו. , מדבר סיני – שירדה שנאה לאומות העולם עליו ^וע"י קבלת התורה, ועיין באגדה דע"ז ב' ב'. , ומה שמו – הר חורב שמו ^זר"ל שמו העצמי – חורב, דכן כתיב בפ' שמות ויבא אל הר האלהים חורבה, וע"ע לפנינו בפ' תשא בפסוק ויתנצלו בני ישראל את עדים מהר חורב. .
(שבת פ"ט א׳ ב׳)

מדבר צין - קשה לר"י דע"כ מדבר צין לאו היינו מדבר פארן דמדבר צין בתחילת דרומה של ארץ ישראל כדכתיב באלה מסעי והיה לכם פאת נגב ממדבר צין על ידי אדום וכתיב ונסב לכם הגבול מנגב וגו' והיו תוצאותיו מנגב לקדש ברנע וקדש ברנע היינו פארן דכתיב בשילוח מרגלים וישלח אותם משה ממדבר פארן ובספר (יהושע י״ד:ז׳) כתיב שאמר כלב בשלוח אותי משה מקדש ברנע לרגל את הארץ וכן באלה הדברים כתיב ונבא עד קדש ברנע ומפרש מיד שלוח מרגלים ועוד דכמה מסעות היו ממדבר פארן עד מדבר צין דבסוף בהעלותך כתיב ואחר נסעו העם מחצרות ויחנו במדבר פארן ובאלה מסעי כתיב ויסעו העם מחצרות ויחנו ברתמה א"כ רתמה היינו פארן וחשיב כמה מסעות עד מדבר צין וכן בין פארן לסיני מהלך י"א יום דכתיב אחד עשר יום מחורב דרך הר שעיר עד קדש ברנע א"כ מדבר צין ופארן וסיני לאו הכל אחד ואור"י דהכל מדב' אחד וגדול היה דע"כ סיני היינו פארן דכתי' הופיע מהר פארן ובפרק שור שנגח ד' וה' (ב"ק דף לח.) דרשינן מפארן הופיע ממונן לישראל גבי שור של ישראל שנגח שור של עובד כוכבים פטור ול"ג בריש מסכת ע"ז (דף ב:) מאי בעי בשעיר ומאי בעי בפארן דהוה משמע דפארן היא אומה אחרת כמו שעיר אלא גרס מאי בעי בשעיר ומאי בעי בתימן וסיני נמי היינו מדבר צין דכתיב מדבר צין היא קדש וסיני איקרי קדש דכתיב בספר (תהילים כ״ט:ח׳) קול ה' יחיל מדבר יחיל ה' מדבר קדש משמע דהיינו בשעת מתן תורה ומיהו קשה לר"י דהא מדבר קדמות היה מזרחה של ארץ ישראל כדכתיב (דברים ב׳:כ״ו) ואשלח מלאכים ממדבר קדמות אל סיחון מלך חשבון וגו' שהיתה במזרח של א"י דכתיב (שם ד) בעבר הירדן מזרחה שמש ומדבר צין ופארן היינו בדרומה כמו שמשמע בפסוקים שהבאתי ואיך יתכן דמדבר קדמות היינו מדבר סיני: