ק֤וֹל יְהוָ֨ה ׀ יְחוֹלֵ֣ל אַיָּלוֹת֮ וַֽיֶּחֱשֹׂ֪ף יְעָ֫ר֥וֹת וּבְהֵיכָל֑וֹ כֻּ֝לּ֗וֹ אֹמֵ֥ר כָּבֽוֹד׃
אברבנאל
ברוך כבוד ה' ממקומו ר"ל כפי מעלתו כו'. האפודי פירש הפסוק שהברכה הנזכר בו, היא השפעה ושכבוד ה' הם הם הנמצאות, ויאמר שמושפע ומבורך הוא כבוד ה' שהם הנבראים כלם ממדרגתו ומעלתו. ואני אין כן דעתי ולא אחשוב שיאמר כבוד ה' על הנמצאים, והפסוק שאמר כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו (ישעיה מ"ג ז') לא קרא הנבראים כבוד, אבל אמר שנבראו לכבודו ית' להיותם מורים על מעלת הבורא אותם, וגם אומר יהי כבוד ה' לעולם ישמח ה' במעשיו (תהלים ק"ד ל"א) לא אמר כבוד ה' על הנמצאות, כמו שחשב הנרבוני בפירושו להקדמת החלק השלישי מזה הספר, אבל אמר שעם הפסד הנמצאות שרמז באומר תוסף רוחם יגועון ואל עפרם ישובון (שם פסוק כ"ט) ועם התהוותם שרמז באומר תשלח רוחך יבראון (שם ו') לא יהיה חלוף ושנוי בכבוד האלוה כלל ותמיד הוא באופן אחד, וזהו שהמשיך באומרו יהי כבוד ה' לעולם עם היות שהוא ית' ישמח ה' במעשיו, אבל כבודו תמיד הוא בלתי משתנה. ועל זה הדרך יפורש הכתוב בכאן שאמר הנביא ותשאני רוח ואשמע אחרי קול רעש גדול ברוך כבוד ה' ממקומו (יחזקאל ג' י"ב), זאת תדע כי שם הברכה לא יאמר תמיד באופן אחד אבל יש ממנה שהיא מהבורא לנבראים, וממנה שהיא מהנבראים לבורא, וממנה שהיא מהנבראים קצתם לקצתם. והנה הברכה שתהיה מהבורא לנבראים היא תמיד להשפעה והטבה כמו יברכך ה' מציון (תהלים קכ"ח ה') וכן ברכת ה' היא תעשיר (משלי י' כ"ב), ואמנם הברכה אשר תהיה מהנבראים אל הש"י היא תמיד שבח והלול, אמר תהלת ה' ידבר פי ויברך כל בשר שם קדשי (תהלים קמ"ה כ"א) אברך את ה' אשר יעצני (שם ט"ז ז') ויברך דוד (ד"ה א' כ"ט ז'), והברכה שהיא מהנבראים קצתם לקצתם היא תפלה לאל ית', לכהנים כה תברכו את בני ישראל (במדבר ו' כ"ג) ופירש איכות ברכתם אמר אמור להם ר"ל שאין בידם כי אם התפלה והאמירה, ולכן חתם הדברים באומרו ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברכם (שם כ"ו) ר"ל שהכהנים יתפללו עליהם בהזכרת השם המפורש וההשפעה וההטבה תבא ממנו ית' לא מהם. ולפי זה יהיה אומר ברוך ה' ממקומו מלשון שבח והלול, וכבוד ה' הוא שם נאמר על עצמותו ית', או על התהלה וההלול שנותנים לו בני אדם במה שאמר מלוא כל הארץ כבודו (ישעיה ו' ג') ע"ד תנו לה' אלהיכם כבוד (ירמיה י"ג ט"ז) ובהיכלו כלו אומר כבוד (תהלים כ"ט ט'), ויהיה פי' הפסוק ברוך כבוד ה' ממקומו מהולל ומשובח יהיה כבוד ה' כפי מדרגתו ומעלתו וכפי הראוי לו. ואתה תדע שהרב כיון לפי' הזה ולא למה שפי' האפודי ממה שאמר בפס"ד מזה החלק שכבוד ה' פעמים רוצים בו האור הנברא, ופעמים רוצים בו עצמו ואמתתו, ופעמים רוצים בו הגדלת האנשים, ובכל השתופים ההם לא הביא הרב שיאמר כבוד ה' על הנבראים, והוא ממה שהכריח אמתת מה שפירשתי. ויורה עוד עליו דברי הרב שאמר ברוך כבוד ה' ממקומו ר"ל כפי מעלתו, ואם היה פירושו שיהיו מושפעים הנבראים לא היה לו לומר כפי מעלתו אבל יאמר ממעלתו, ולכן התאר שכיון בו מה שאמרתי שיהיה מהולל ומשובח כבוד ה' כפי הראוי לו וכפי מעלתו:
רש"י
אל מחללך. מוֹצִיאֲךָ מֵרֶחֶם, לְשׁוֹן (תהלים כט) "יְחוֹלֵל אַיָּלוֹת", (תהלים מ"ח) "חִיל כַּיּוֹלֵדָה":