יְֽהוָ֗ה עֹ֭ז לְעַמּ֣וֹ יִתֵּ֑ן יְהוָ֓ה ׀ יְבָרֵ֖ךְ אֶת־עַמּ֣וֹ בַשָּׁלֽוֹם׃
רבנו בחיי
ובמדרש באהל מועד, עד שלא עמד אהל מועד דבר עמו בסנה, שנאמר (שמות ג׳:ד׳) ויקרא אליו אלהים מתוך הסנה, אח"כ דבר עמו במצרים שנאמר (שם יב) ויאמר אל משה ואל אהרן בארץ מצרים, ואחר כך דבר עמו במדין שנאמר (שם ד) ויאמר ה' אל משה במדין, ואחר כך דבר עמו בסיני שנאמר (ויקרא כ״ה:א׳) וידבר ה' אל משה בהר סיני לאמר, כיון שעמד אהל מועד אמר יפה הוא הצניעות שנאמר (מיכה ו׳:ח׳) והצנע לכת עם אלהיך התחיל מדבר עמו באהל מועד, וכן אמר דוד (תהילים מ״ה:י״ד) כל כבודה בת מלך פנימה ממשבצות זהב לבושה, בת מלך זה משה, שנאמר (ישעיהו י״ט:ד׳) וסכרתי את מצרים ביד אדנים קשה, אלו המכות שבאו על המצריים, ומלך עז ימשל בם, זה משה שהיה מלכה של תורה שנקראת עוז, שנאמר (תהילים כ״ט:י״א) ה' עוז לעמו יתן, וכתיב (משלי ח׳:ט״ו) בי מלכים ימלוכו, לפיכך כל כבודה בת מלך פנימה. מכאן אמרו רז"ל כל אשה שהיא מצנעת עצמה אפילו ישראלית ראויה שתנשא לכהן גדול ויעמיד ממנה כהנים גדולים שנאמר (תהילים מ״ה:י״ד) ממשבצות זהב לבושה, אמר הקב"ה זהו כבודה שיהא מדבר בפניה שנאמר (במדבר ז׳:פ״ט) ובבא משה אל אהל מועד לדבר אתו וישמע את הקול. אמר רבי יהושע בן לוי אלו היו יודעין אומות העולם מה ביהמ"ק מועיל להן היו מקיפין אותו חיילות כדי לשמרו, שהיה יפה להן יותר ממה שהיה יפה לישראל, שגם שלמה סדר בתפלתו (דברי הימים ב ו׳:ל״ב) וגם אל הנכרי אשר לא מעמך ישראל הוא וגו', ואתה תשמע מן השמים ועשית ככל אשר יקרא אליך הנכרי, ובישראל כתיב (שם) ונתת לאיש ככל דרכיו אשר תדע את לבבו, אמר שלמה ע"ה רבון העולמים אם הוא ראוי תן לו ואם אינו ראוי אל תתן לו, לפי שישראל מכיר הקב"ה ויודע שהיכולת בידו, ואם אין תפלתו נשמעת תולה בעצמו ובחטאו, אבל הנכרי קורא תגר ואומר בית ששמו הולך מסוף העולם ועד סופו נתיגעתי בכמה דרכים ובאתי והתפללתי בתוכו ולא מצאתי בו ממש כמו שאין ממש בעבודה זרה לפיכך ועשית ככל אשר יקרא אליך הנכרי. ולא תאמר בהמ"ק בלבד יפה להן אלא אפילו ישראל, שאלמלא ישראל לא היה מטר יורד לעולם ולא השמש זורחת אם לא בשבילן, שנאמר (ירמיה לג) אם לא בריתי וגו', ולעתיד לבא יראו האומות שהקב"ה מדבר עם ישראל ובאים גם הם להדבק בהם, שנאמר (זכריה ח׳:כ״ג) נלכה עמכם כי שמענו אלהים עמכם.
רש"י
על כן ברכך. כמו שנאמר ה' עוז לעמו יתן ומה שכרן ה' יברך את עמו בשלום (לעיל כ"ט):
מגלה עמוקות
בפרקא דיומא על שלשה דברים העולם עומד תורה ועבודה וג"ח יעקב יצחק אברהם כמ"ש (ויקרא כו) וזכרתי את בריתי יעקב וגו' ובמצרים אמר (שמות ב) ויזכור אלקים את בריתו את אברהם את יצחק ואת יעקב הרי ג' אבות ג' אתין מרבין ג' אמהות ו' של ואת מרבה תרין רח"ל ולא"ה חושבנייהו פ"ר לתקן פר דינים שהמשיך אד"הר במשכו ה' אתוון של מנצפ"ך בעולם כי מתחלה היו כ"ב אתוון בעולם וכשחטא אד"הר בחטה שהפריד ה' ירדו ה' אותיות ונסתמו האותיות בה' אתוון של מנצפ"ך שנסתמו הצינורות ונשאר חט. גם מצה שלימה נפרדה ה' ונשאר מ"ץ ותבן פטורים מן המעשר אשר רצה עשו ליתן מעשר מן תבן כי מעולם לא ירדה שכינה למטה מן עשר (ויקרא כז) העשירי הוא קידש לה' ואז ירדו פר דינים משם ירד הרו"ח טומא"ה בעולם בגי' פ"ר לכן הוצרך אדם הראשון להביא פר קרן א' הי' במצחו לתקן המשכן שיהיה אחד וכשיצאו ישראל ממצרים הוצרכו לאופן אחד בארץ שהוא סנדלפו"ן לתקן פר ז"ש (שמות יג) בעבו"ר זה עשה ה' לי בעבו"ר בגי' פ"ר ז"ס (במדבר כט) שלשה עשרונים לפר ר"ל ג' מצות לוקחין בפסח לתקן פר דינים וסוד ג' עשרונים ג' אבו"ת העול"ם בגי' פ"ר פ"ר בגימ' ישרי"ם וכ"א הוא יוד עשרון כי אברהם התחלתו באלף ראש של אלף הוא יוד יצחק התחלתו ביוד יעקב ביוד אברהם עשירי לדורות יצחק קבל אות ברית של יוד גם יעקב נתן מעשר מכל לכן חשיב במדרש יוד דברים על פסוק בזאת יבא אהרן שיוד ענינים היו עמו וחשיב ג' אבות בג' קרבנות בפר החטאת אשר לו דייקא כי הוא הוריד ה' מלאכי חבלה בעשיית העגל לקבל ה' אתוון של מנצפ"ך ולכן הקטירו בקטורת צרי צפורן חלבנה לבונה משקל ע' ע' מנה ד"פ ע' עולה פ"ר כי (דברים לג) ישימו קטורה באפך לשכך פ"ר דינים שהם בעולם ז"ש אין לי אלא אבות אמהות מנין ת"ל בד בבד יהיה שנאמר גבי קטורת שהוצרכו לשכך פר דינים פר מנה ואמהות הם משככין פר דינים שכן רח"ל ולא"ה חשבונם פ"ר ז"ש בפר זה אברהם כו' אין לי אלא אבות אמהות מנין ת"ל בד בבד יהיה שצריך להיות מדה במדה ומשקל במשקל בענין הקטורת פ"ר מנה הוא לתיקון פ"ר דינים ועיקר פר דינים נשתככו באמהות או בד זהו תיקון על אד"הר שהיה בד (בראשית ג) הן האדם הי' כאחד ממנו הרי שצריך ג"כ זכות אמהות כדלעיל. או ד"פ בד נאמר בפסוק לקבל ארבע אמהות כמ"ש במדרש כל אשה שהיא צנועה זוכה לבנים כ"ג שנאמר (תהלים מה) כל כבודה בת מלך שיושבת פנימה זוכה למשבצות זהב לבושה מעשה בקמחית כו' ז"ש ת"ל בד בבד יהיה כשיושבת אשה לבדה בצניעות זוכה לבנים שמתלבשין בבד להיות כ"ג ד' בגדים לקבל ד' עולמות שסודם (ישעיה נ) ובפשעכם שולחה א'מ'כ'ם א"בנט מ"צנפת כ"תונת מ"כנסים שבגלות ד' לבושים אלו הם נסתמין א"ל י"בא ב"כל ע"ת ר"ת אבי"ע בארבע תיבין של (תהלים פד) א"שרי י"ושבי ב"יתך ע"וד כי יכול האדם לתקן בתפלתו ולהעלות העולמות עד שמקום עשי' בא לבריאה ובריאה במקום יצירה יצירה במקום אצילות ז"ס (שם כט) ה' י"ברך א"ת ע"מו ב"שלום שיצירה יגיע למקום אצילות והיא יצירה ובריאה יהיה עשיה (בראשית יג) אל מקום אשר היה שם אהלו בתחלה קודם שחטא אד"הר (שם) בין בי"ת א"ל ובין הע"י שהוא סוד ארבע עולמות אלו שהן לקבל ד' אותיות השם י"ה בשמים ו"ה בארץ ר"ת ב"ית א"ל בריאה אצילות ע"י נוטריקון עשי' יצירה ז"ש א"שרי י"ושבי ב"יתך ע"וד יהי' מה שהי' מקדם שיעלו העולמות וכן יהללוך סלה לע"ל. ז"ש בד בבד יהיה אלו ב' רתיכין שהם ד' יהי' כמו שהי' בתחלה והענק ז' היכלות הם לקבל ג' אבות ארבע אמהות ויעלו ז' בשבעה מוצקות ז"ש בד בבד יהיה שיהיה כמו שהיה (איוב מא) אחד באחד יגשו. או יאמר בד בבד יהיה ע"ד מ"ש בסנהדרין (דף נ"ב) תניא אבא יוסי בן דוסתאי אמר כמין שני חוטין יצאו מבית קדשי הקדשים ונחלקו לארבע שסודם כדלקמן: